המאמן הישראלי הטוב ביותר, גאון טקטי, מנהל משחק בחסד, שובר תקרות זכוכית, ווינר, לא פוגע ברכש, לא עומד בלחצים, מתנשא, אלישע בנה לו את הקבוצה, הכל בזכות טרנר וטוני, למה יש לו קוצים בגיל 41??
מה עוד לא נאמר על ברק בכר, המאמן החדש של מכבי חיפה והאיש שהביא את הפועל באר-שבע הצנועה למקומות שאף אחד לא דמיין? מאז שהשמועות על החתמתו הפכו מוצקות, הרבה אוהדי כדורגל בישראל עוסקים בשאלה – מה יעשה ברק בכר במכבי חיפה? האמת, אפשר להבין למה. עד לפני שנתיים נראה בכר כמו רכבת שלא הולכת לעצור – גביע בקריית שמונה ואז שלוש אליפויות עוצמתיות במועדון שהיה עשרות שנים בשום מקום וכל זה לפני גיל 40 ותוך ניהול סגל נוצץ של כוכבים ולא מעט מהמורות בדרך.
איך תוך שנתיים הפך המאמן המפלצתי הזה לסימן שאלה? בעיניי, בעיקר זיכרון קצר ועריפת ראשים מהירה, כמו שאנחנו אוהבים פה בארץ הקודש, אבל החששות של אוהדי מכבי חיפה ברורים – אחרי שנה וחצי של כישלונות ופיטורים באמצע העונה, חובת ההוכחה היא עליו. הוא כבר לא הקונצנזוס שהיה.
לדעתי, צריך להסתכל על הסיטואציה שנוצרה מכמה זוויות. הראשונה, האם היה נכון מבחינת חיפה להיפרד ממרקו בלבול? בלבול לא נכשל, יש שיגידו שאפילו הצליח וכולם יסכימו שהוא ייצב את הספינה והצעיד את הקבוצה קדימה הרבה יותר קרוב למקומות אליהם היא שייכת. האם זה מספיק כדי לקבל עוד עונה? התשובה נעוצה באלטרנטיבות.
כולם רואים את הבעיות של בלבול – ניהול משחק לא מספיק טוב, העדר כריזמה והתחושה הזאת שליוותה כל רגע שלו במועדון שהוא פשוט נמצא במקום שגדול עליו. עם הבעיות האלה קשה מאוד להבליט את ההצלחות שלו, למרות שהן שם. שחקנים כמו נטע לביא, סן מנחם, ארנסט מאבוקה, עופרי ארד וניקיטה רוקביצה עשו תחתיו קפיצת המדרגה מרשימה מאוד. צ'ארון שרי, יאניק וילדסחוט, דולב חזיזה, יובל אשכנזי וג'וש כהן התגלו כרכישות מעולות ועלו על הציפיות. הקבוצה שיחקה כדורגל התקפי וסוחף ולפרקים נראה היה שהיא מסוגלת לאיים על מכבי ת"א המפחידה. אבל בשורה התחתונה? זה פשוט לא הספיק. אם מאמן כמו בכר לא היה יושב בבית, לא בטוח שהייתה אלטרנטיבה ראויה וסביר להניח ששחר היה שוקל לתת עוד הזדמנות למאמן שהוציא אותו מהבוץ, אבל בסיטואציה שנוצרה לדעתי התקבלה במועדון החלטה נכונה. מעטים האנשים שיטענו שבלבול מאמן טוב מבכר.
הזווית השנייה היא – איך מודדים את בכר בעונה הראשונה? במכבי חיפה מחכים לאליפות יותר מידי שנים. הכספים שהושקעו שם בעשור האחרון הם כספים של אליפות ולא של שום דבר אחר. זו המטרה הברורה של המועדון הזה כל עוד יש לה בעלים שמעמיד תקציב כזה. כתוצאה מכך, קיים לחץ להישגים בטווח קצר. ראינו את זה מספיק פעמים בשנים האלה כשהקהל, ובעקבותיו גם המועדון עצמו, מאבדים סבלנות מהר מידי. אסור שזה יקרה עם בכר. בעיניי, המדד הוא המשך הדרך של המועדון למעלה והצלחה בדברים הקטנים בהם בלבול נכשל (התעקשות על רכש, גמישות מחשבתית בשיטה ובניהול המשחק וכו').
אבל יש דבר אחד בולט שפשוט חייב לקרות תחת בכר ומהר – מכבי חיפה חייבת להפסיק לחשוב כמו מועדון שרודף אחרי האלופה ולהתחיל לחשוב ולהתנהג כמו אלופה. התחושה הזאת שציינתי קודם שליוותה את הקדנציה של בלבול שהדברים טובים, אבל לא מצוינים, חייבת להיעלם. האליפות כבר תגיע. אם לא תוך שנה, אז תוך שנתיים.
וכמובן שאלת השאלות, האם זה יעבוד? בתור אוהד באר-שבע אני מאוד מעריך את בכר. אני מאמין גדול בתיאוריה שאומרת שקבוצת ספורט טובה דינה יהיה לקרוס אחרי כמה שנים והסיבות לכך ברורות (שובע של מערכת, אגו שמתנפח, החלטות כלכליות שמתקבלות תוך כדי הצלחה ומתבררות כבעייתיות כשהגלים מתחזקים וכו') וחושב שזו הסיבה האמיתית שהשושלת בבאר-שבע הגיעה לקיצה. מדובר במאמן חדשני שלא מפחד משינויים ומהחלטות קשות וכזה שתמיד מאמין שהבלתי אפשרי הוא אפשרי. אינטר, סלטיק ואפילו פיינורד העונה, בכל אלה תמיד בלט עד כמה בכר מאמין שניתן לחולל את הבלתי ייאמן והגישה הזאת היא בדיוק מה שחיפה צריכה.
כמובן שיש פרמטרים נוספים, יעקב שחר יצטרך לפתוח את הארנק ולחזק את הקבוצה, האוהדים יצטרכו להיות סבלניים והדברים צריכים להתחבר, אבל בעייני מכבי חיפה לא יכלה לעשות החלטה טובה יותר ואני פשוט לא יכול להמר נגד בכר, הוא מפלצת.
