החצים והכוונות לשוטא, אבל הכישלון הגדול הוא דווקא של המנהל המקצועי. על נובמבר השחור של מועדון הכדורגל הגדול בישראל, מהזווית של אוהד הפועל באר שבע, בטור הבא.
מפתח הסבר לטור מוצלח וחסכון באנטגוניזם: כישלון בעיניי, הוא כמובן יחסי. הכוונה בכשלון של גורדי לא מבטלת את הישגיו, אלא בעיקר מתמקדת במה שהיה חייב להשיג לאור ההצלחה הראשונית; במילים פשוטות יותר פ.צ באזל. בואו נתחיל.
סוף עונת 07/08, נפרדים מכבי חיפה ורוני לוי אחרי 16 שנות פעילות משותפות, כאשר באמתחתו של הרס"ר הנתניתי שלוש אליפויות, גביע ושני גביעי טוטו, חתיכת רזומה.
2012, נוחת הבן של יוהן בקרית שלום ואיתו פמליה מכובדת מאירופה ומספרד. התוצאות לא ממאנות להגיע ועם צירופם של פריצה וזהבי בינואר, זוכה מכבי תל אביב בשלוש העונות הבאות באליפויות רצופות, גביע, גביע טוטו ואף מעפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות. חתיכת רזומה.
נשמע מוכר?
אין בכתיבת שורות אלו כל כוונה להקטין את הישגיה של מכבי תל אביב, אך בשתיים מהאליפויות שהשיגה, נתקלה באחת הקבוצות הנאיביות ופחות מאומנות, שהתחרו אי פעם על התואר בישראל, הפועל באר שבע.
חזרה לגורדי.
בחלוף עשר שנים שחונות, ראו אוהדי מכבי כי טוב וההולנדי המעופף הפך לאביר על הסוס הקנדי. כלל לא מפתיע. ובצדק. אנחנו, חובבי כדורגל ישראלי ו-100% אנטי מכבי, ראינו את הקדמה והחדשנות, המודל המקצועני המפותח והתקציבים המנופחים והיינו משוכנעים שהאחות הגדולה מהכדורסל נפלה בקרבנו.
כך אכן אמור היה לקרות. בעולם מתוקן ונכון, מכבי היתה מתפתחת לבאזל של תל אביב, בעולם של גורדי היא חוזרת שני צעדים אחורה.
מדוע?
1. תחנת מעבר על הקווים – לא בחנתי לעומק, אך אני בספק אם יש עוד מועדון באירופה שהצליח ועדיין החליף כל כך הרבה מאמנים בעת ובעונה אחת. גורדי דוגל בהבאת מאמנים בעלי פוטנציאל גבוה ולרוב לא ממומש, להעניק להם את החשיפה הדרושה, כזו שתזניק את הקרירה שלהם לגבהים חדשים. למאמנים זה נהדר, עבור מכבי זה אסון.
2. שכר לא פרופורציונלי – תקרת השכר במכבי שברה שיאים חדשים עבור זהבי ובצדק. מלבדו, אף אחד מהמשתכרים המופלגים בקבוצה לא עשה מספיק במכבי או מחוצה לה, כדי להרוויח שכר שגבוה בצורה מוגזמת משכר חבריו. למדושנים זה נהדר, עבור מכבי זה אסון.
3. העדר חילופי גברא – גם אם זה לא באמת נכון, קיימת תחושה ששחקנים באים והולכים, אבל מכבי נשארת אותה המכבי. את יואב זיו החליף בניון, בן בסט מחמם ספסלים, ריקן נופל בן העמדות, יצחקי עושה קופה אחרונה לפני הפנסיה, על בן הרוש מלינים מאז שהצטרף והוא כבר 5 שנים מגן מוביל. האנרגיות לא מתחלפות, האגו גואה ודם חדש מתחנן לפרוץ פנימה, אבל אין לו סיכוי. לותיקים זה נהדר, עבור מכבי זה אסון.
4. שליטה מוגבלת בשוק העברות – רואה האוהד הממוצע ויודע; מכבי צריכה מגן ובלם והאסימון של גורדי טרם נפל. מעבר לכך, קרויף איבד את מניית הזהב, שהעניקה לו שליטה מוחלטת בשוק הישראלים, ביטל לחלוטין את האפשרות להתחזק בזרים מקומיים והיו כמה שבהחלט יכלו לתרום (נאווקמה, רואדה) והתרכז כל כולו במטרה אחת; בזבוז הכסף של בעל הבית. המדיניות הראשונית של מכבי דגלה בהחתמות חופשיות ובשכר ממוצע, הרבה מים עברו בנהר מאז נחתו כאן פריצה וקרלוס ובנו שושלת צהובה בלתי עצירה. גם הרבה כסף. לליגה זה נהדר, עבור מכבי זה אסון.
אז לארבלדזה אחריות לא מבוטלת ומי שחוסך בשחקנים, מנכס לדמות המאמן ונספחיו, השפעה מופלגת, אך לגורדי הפתרונים.
או במילים אחרות; בואנה גורדי נכשלת.
