תמיד הייתי בחור דעתן אשר לא שמר את ההשקפות שלו בלב. לפעמים זה היה בנעימות, בשקט ובצורה תרבותית, לפעמים בקול גבוה ואמוציונאלי כתוצאה מאי הסכמה נקודתית או אידיאולוגית ולפעמים הדעה שלי נוסחה והשתקפה על גבו של קובץ וורד לבן עם כיתוב שחור בצורה של גופן (ariel (body.
עם השנים הבנתי שהבעת דעה, מחשבה או סתם סיפור אשר אנשים יכולים להזדהות איתו זו הפלטפורמה הטובה ביותר היום. קודם כל, אנשים מסתקרנים מהעובדה שאדם נורמלי לחלוטין אשר כתיבה אינה המקצוע שלו, פתאום מחליט לכתוב. זה לא משנה אם מדובר באוסף פוסטים בפייסבוק, בלוג ארוך ומתוחזק תקופתית או כתבת דעה במקומון של היישוב המקומי. לאנשים עדיין יש כבוד למילה הכתובה ולאנשים אשר עומדים מאחוריה. כנראה שקל יותר לפרגן לאנשים אשר החליטו לקום יום אחד בבוקר ולהוסיף לרשימת התחביבים שלהם כתיבה יוצרת.
לפני שנתיים בערך התחלתי לכתוב סיפורים קצרים אשר עזרו לי להפיג את הבדידות בטיסות העבודה המרובות שלי ובהתחלה פירסמתי אותם בפייסבוק. התגובות המפרגנות לא איחרו לבוא והעוצמה שלהן מעט הפתיעה אותי. הרי אני לא באמת "כתב", אני רק אדם שמלא במחשבות ורציתי לחפש במה מתאימה להשמיע אותן…
עוד כמה חודשים עברו ובעקבות המלצה של חבר התחלתי לכתוב באתר בלוגרים צעירים בשם "מה וזה". דיי חששתי שרמת הכתיבה שלי לא תעמוד בסטנדרטים המקצועיים של אתר של כותבים וכמובן שכבר ראיתי בדמיוני את ההערות המושחזות של עורכת האתר בעודה מסבירה לי שאולי אני פחות "מתאים לקונספט של האתר" אבל מצד שני לא היה לי מה להפסיד אז החלטתי, למרות החששות, לנסות.
ואני כל כך שמח שניסיתי! לאט לאט צברתי ניסיון, פגשתי אנשים חדשים, שיפרתי את העברית שלי, נגמלתי מהכתיבה מלאת הסיסמאות העיתונאיות שלי, צמצמתי משמעותית את כמות השלוש נקודות בסוף משפט והתחלתי ליצור תוכן שאנשים יכלו באמת להתחבר אליו.
אני לא יכול להתעלם מכך שהכתיבה הכניסה נופך חדש ומרענן לחיים שלי. התגובות החיוביות והידיעה שאנשים רבים עוקבים וממתינים לדעה שלי על נושאים שונים בהחלט משמחת אותי וממלאת אותי בציפייה בכל יום שבו פוסט שלי עולה ואני פשוט מודה לרשתות החברתיות ולאתרים השונים שמאפשרים את היצירה הזאת גם לאנשים שהינם חסרי השכלה מקצועית בכתיבה.
אני יודע שאני לא לבד ויש עוד המון אנשים שרוצים להביע את הדעה שלהם, את הצד שלהם ואת הזווית שלהם על המתרחש בעולם הספורט והם טיפה חוששים. חוששים שהם לא יהיו טובים, שהתגובות לא יהיו טובות, שלא יהיה להם זמן או רצון להתמיד ועוד מלא סיבות אחרות מוצדקות מאוד. אבל ביננו? מה יש לכם להפסיד?
מעוניינים להצטרף אלינו ככותבים ? לחצו כאן
