תדברי על אריק

יש הרבה מאוד שחקני כדורגל, עבורם הכדורגל עצמו מהווה את דרך הביטוי היחידה, ואין הם מפתחים עניין בשום נושא אחר. וכשהם לא משחקים יותר, הם לא עושים דבר. הם חודלים מלהתקיים, או ליתר דיוק, חסרים את התחושה של קיימות.אריק קאנטונה. שחקן, אמן, פילוסוף.

מעטים מאוד הם שחקני הכדורגל המסוגלים להתבטא בדרך העולה על לעיסת קלישאות. מעטים מאוד אלה המסוגלים לחבר משפט או שניים בעברית תקנית (ברמה המקומית). יחידים בדור, הם השחקנים המסוגלים להגג הגיגים כמו המלך אריק הראשון (והאחרון). לא מעט כדורגלנים (מצטיינים בכך הבריטים) יודעים לפרשן משחקים בצורה מרשימה מאוד (גארי לינקר, סטיב מקמאנמן ועוד, עושים עבודה מאוד יפה בטלוויזיה), וזה מבטא לכאורה את השיא, בכל הנוגע להבעת דיעה והסברת השקפה. כמו שהוא עושה זאת מעל דפי עיתון, מול מצלמות טלויזיה ועל גבי מסכי קולנוע, כך גם על המגרש – אריק קאנטונה היה שחקן מסוג אחר. לא שמעתי אף פרשן, שחקן או אוהד ששם אותו בלב הויכוח על מי השחקן הגדול בכל הזמנים, אבל אחד המעניינים ביותר? אולי ה-

אריק קאנטונה
Credit to “Manchester United” Facebook page

רבנו המרן אלכס פרגוסון יבדל”א עשה את עסקת חייו כשהביא את הגאון הצרפתי מלידס ותוגמל מידית באליפות הראשונה שלו במועדון (ראשונה ליונייטד אחרי 26 שנות יובש). לו רק בעבור זה, אנו, אוהדי יונייטד שצלחו את שנות רון אטקינסון העליזות (אוסף שיכורים ברברים ובריאן רובסון אחד) שומרים לאריק מקום בלב. לפני בקהאם ורונאלדו וואן ניסטלרוי. יחד עם סקולסי וגיגסי, הילדים שעזר לגדל.

אבל אריק לא היה “סתם” שחקן מעולה. הוא נתן לנו מושג למה מתכוונים, כשמכנים את אולד טראפורד – תיאטרון החלומות. ולפעמים, חלומות מתגשמים. היצירתיות והטכניקה התמזגו להם פעם אחר פעם לכדי מה שנקרא “חווית כדורגל”. מה יעשה הגאון המשוגע הזה היום?

למרות היותו אחד החלוצים המשובחים בעולם, מה זוכרים לו (אלה שזוכרים)? נכון. את “בעיטת הקונג פו” לאוהד קריסטל פאלאס, ואת הצווארון המורם. כל (טוב, כמעט כל) דבר שמסי את רונאלדו עושים היום, קאנטונה כבר הספיק לשכוח (סליחה על איכות הצילום):

פצצה מבעיטה חופשית? חופשי פצצה.

צ’יפים? יש מצב שאריק הוא מספר אחד בעניין הזה.

נגיחה? תוך כדי ריצה? לפינה העליונה הקרובה? Can Do.

עצירה על החזה בקפיצה, או סתם בהקפצה על הרגל ומשהו בין טיל לצ’יפ? צ’ק

סלאלומון קטן, דאבל פס, צ’יפ אמרנו? זה היה עוד יום במשרד בשביל קאנטונה.

אריק “הביע את עצמו”.

הוא ביטא את גאונותו בשערים ומהלכי כדורגל. הוא ביטא את תחושותיו באותה בעיטה מפורסמת, הוא ממשיך לבטא את עצמו בדרכו היחודית גם מאז שפרש.

אז נכון שמסי ורונאלדו שחקנים מעולם אחר, וזלאטן הוא… זלאטן. ונכון שיש עוד שורה ארוכה של שחקנים שאולי (אולי) טובים יותר בשורה התחתונה. אבל בינינו – איזה מצ’עממים אלה? זלאטן לפחות מנסה (לא קרוב אפילו), אבל הרשו לי לפקפק שמי מאלה מסוגל להוציא ממוחו הקודח משפט כמו:

“אני מחפש אחר דרכים מופשטות לבטא מציאות, דרכים מופשטות שיאירו את המסתורין שלי.”

אריק קאנטונה
Credit to “Manchester United” Facebook page
 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח