ניימאר לפסז' – שבירת שרשרת המזון

בתחילת הקיץ היו דיבורים ושמועות על כך שכריסטיאנו רונאלדו רוצה לעזוב את ריאל מדריד, אבל מי באמת חשב שזה יקרה? ובכן, כנראה שכמעט אף אחד. לא משנה כמה שבועות התעסקו בזה בתקשורת, מההתרשמות שלי, אוהדי הכדורגל ידעו כי בסופו של דבר העניין יבוא על פתרונו. ראשית, כמה מועדונים כבר יש בעולם המסוגלים לקלוט את הכוכב הפורטוגלי? אבל גם אם היו כמה קבוצות כאלו, ברור לכולם שהשחקנים הטובים ביותר של ריאל לא עוזבים אותה על דעת עצמם. זהו למעשה כלל ברזל. לאחרונה שוב עלתה אותה ריאל לכותרות הראשיות של ספקולציות העברות והפעם בצד אליו היא רגילה, הצד הקונה. האם אמבפה הצעיר ממונאקו ישבור את שיא העברות תהו כולם. אבל בניגוד לשמועות על רונאלדו, פה באמת ההרגשה הייתה שיש דברים בגו וקיים סיכוי משמעותי שהצרפתי יגיע למדריד, לא משנה אם הדאבליסטית צריכה אותו או לא. המהלך נשמע אפשרי כי ריאל מדריד ידועה כמי שאוהבת לרכוש ואם יש יהלום חדש בעולם הכדורגל אז מה הפלא שיגיע לריאל מדריד?

קיליאן מבאפה
אמבפה. מעבר שלו לקבוצה גדולה יותר הוא הגיוני Credit to "AS MONACO" Facebook page

ואז מגיעה השמועה שפריז רוצה את ניימאר ומוכנה לשלם עבורו את סעיף השחרור. שוב, לתחושתי ההרגשה הייתה, כמו במקרה של כריסטיאנו, שמדובר בחלומות באספמיה. בדיוק כמו את יריבתה, השחקנים הטובים ביותר של ברצלונה לא עוזבים בשיאם. לפריז אמנם יש כסף (רכשה שחקנים יקרים דוגמאת לוקאס מורה, לאבצי, פאסטורה, תיאגו סילבה, קבאני, דרקסלר) ויש לה שאיפות לזכות בצ'מפיונס ליג, אולם עד כה, 6 שנים מאז עברה לידי השייחים, היא עוד לא עשתה מהלך כזה – לרכוש שחקן מאחת הקבוצות הבכירות בעולם בניגוד לרצון של אותה קבוצה.

מנסים להשוות את הרכישה של ניימאר אולי לזו של זלאטן, מבלי להיכנס ליכולת ומי טוב יותר, מה שחשוב פה זו היוקרה וסמל הסטטוס. באותו קיץ 2012, אז הגיע השבדי לצרפת מאיטלה, מילאן כבר לא היתה אותה מעצמה כלכלית. באותו הקיץ איברהימוביץ' הגיע תמורת 18 מיליון יורו, מרטינז עבר מבילבאו לבאיירן תמורת 40 מיליון וסונג עבר מארסנל לברצלונה תמורת 19 מיליון. כלומר כסף גדול מאוד היה כבר אז, ואם הייתה תחרות גדולה יותר, או יכולת כלכלית אמידה יותר של מילאן, פסז' היייתה נדרשת להכניס את היד הרבה יותר עמוק לכיס.

למעשה, לא רק פסז' לא קנתה עד היום שחקן שקבוצה כ"כ בכירה לא רצתה למכור, אלא נדמה כי אף קבוצה אחרת לא הצליחה לעשות זאת בשנים האחרונות. אם נשווה את העברה הזאת להעברות יקרות אחרות: פוגבה מיובה ליונייטד, בייל מטוטנהאם לריאל, סוארז מליברפול לברצלונה, כל אלו נרכשים מצד הקבוצות שאוהד הכדורגל מצפה שירכשו, הכול בהתאם לשרשרת המזון של עולם הכדורגל המודרני. ופתאום פריז רוכשת כוכב מברצלונה? הרבה לפני הסכום, של מעל 200 מיליון יורו, זו העובדה שפשוט לא מסתדרת.

זלאטן
זלאטן. המעבר שלו לפריז לא דומה לניימאר Credit to "Manchester United" Facebook page

לטעמי מדובר במהלך נפלא לכדורגל, משום שייתכן שיש בו כדי לשבור את ריכוזיות שחקני הכדורגל הטובים בעולם באותם שלושה מועדונים. נכון, זה לא בדיוק שלפסז' אין כבר כיום שחקני על, אבל אין לה כיום שחקן במעמד האירופאי של ניימאר וזה לא דומה למקרה שבו וולנסיה, נניח, תוכל להתחרות עם ברצלונה וריאל, אולם, לדעתי מדובר במהלך, שיחד עם התעצמות כלכלית של קבוצות נוספות, יכול לפתוח את שוק השחקנים ולהפוך את עולם הכדורגל שלנו (והזירה המרכזית בו, ליגת האלופות) להרבה יותר מעניין. סוארז, מסי וניימאר בקבוצה אחת אולי מפיקים כדורגל מעולם אחר ומביאים לברצלונה מיליוני אוהדים ברחבי העולם, אבל לתחרות שהיא הבסיס של הספורט זה רע מאוד. רכישות שכאלה ע"י מועדונים שאינם ברצלונה, ריאל ובאיירן עשויות לפתוח את התחרות ולערער על מעמד הקבע שחתמו בשלבים המתקדמים של ליגת האלופות בשנים האחרונות.

עד כמה העצמה והיוקרה של ברצלונה נפגעה מהמהלך? נוכל לקבל תשובה חלקית הרבה לפני שתוכתר אלופת לה ליגה חדשה, וזו תהיה כבר בחודש הנותר לחלון העברות הנוכחי.

ניימאר
Credit to "PSG – Paris Saint-Germain" Facebook page
 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח