הסתיימה לה העונה הסדירה ותכף כבר מתחיל הפלייאוף. את הקיזוז קטלו בלי הרף, אך לפלייאוף המוצלח לא מחמיאים מספיק. לכן אתחיל בפרגון לשיטה בה האליפות תוכרע בהתמודדות ישירה בין המתחרות ולא במשחקים נגד קבוצות שכבר עמוק בחול הים. ואיזה פלייאוף נפלא מחכה לנו, שלוש קבוצות ענק צמודות זו לזו ומעט אחריהן הפתעת העונה שרק מחכה למעידה כדי להסתער ולרשום עונה היסטורית וחלומית.
מה כל זה קשור למכבי חיפה? הקבוצה המדשדשת של שחר ככל הנראה לא תרד ליגה בסופו של דבר, בעיקר משום שעכו ואשקלון מתעקשות לא לקחת נקודות. אולם אם באורח נס זה יקרה העונה, או אם העניינים ימשיכו להתדרדר בעונה הבאה, אפשר להירגע. הכדורגל הישראלי ימשיך להתקיים והליגה באחריות לא תיפגע. הפרשנים במדיות השונות נשמעים מאוד מודאגים ממצבה של מכבי חיפה, ובי עולים פלשבקים מהעונה שעברה אז הייתה הפועל ת"א בסכנת ירידה (שאכן התממשה).
אמרו שיחסר צבע לליגה, בפרסום לוח המשחקים בקיץ הגדילו לעשות והבליטו את חסרונו של הדרבי. אך הזמן עבר, העונה הסדירה מאחורינו ולא נראה שמשהו נפגע. אם כבר, רק הרווחנו ובמקום עוד כתבה על כדורגל כושל וחובות, זכינו לאייטמים על הניהול המופתי בנתניה או ההצלחה של אבוקסיס לקחת שוב קבוצה בתקציב נמוך עד לפלייאוף העליון.
הכדורגל הישראלי רחוק מאוד מלהיות מוצר מושלם, אולם העונה הזו מוכיחה לדעתי שהוא אינו תלוי באף קבוצה ואין ואקום. אסור לפחד משינויים. אם באר שבע בזכות אלונה שברה את הגמוניית ארבע הגדולות אז העונה גם בית"ר י-ם והפועל חיפה דואגות להחזיר עטרה ליושנה ולהציג לנו את הליגה הצמודה והמרתקת זה שנים.
"אימפריות נופלות לאט" כתב מאיר גולדברג. האימפריה התל אביבית באדום נמצאת בשלבי התאוששות והחיפאית בירוק בהתרסקות טוטאלית. הטקסט הזה נועד להזכיר לנו שבדיוק כפי שאחרי האימפריה הפרסית הגיעה ההלניסטית ואחריה הרומית, כפי ששנות שלטון ארוכות של ליון בליגה הצרפתית הסתיימו בחמש אליפויות שונות בחמש שנים, כך גם לליגת העל יש חיים אחרי מכבי חיפה.
המצב ודאי עצוב לבעלים ולאוהדים, אך לשאר חובבי הכדורגל בארץ אין שום סיבה לדאגה.
תראו איזו עונה מותחת עוברת עלינו!
