רבים הקולות שטוענים כי יש לבטל את שיטת הפיינל פור ולהנהיג סדרות בליגת ווינר סל.
לראשונה בהיסטוריה ארבע סדרות רבע הגמר הגיעו למשחק השלישי בשוויון 1, גם כעת בשלב חצי הגמר נראה כי אין פייבוריטית וכל אחת יכולה להניף צלחת.
זה לא הוגן שעונה שלמה מוכרעת במשחק אחד, זה עוד טיעון חזק שעולה. קבוצות עובדות קשה כל העונה ובסוף הכול יכול להשתבש בערב מקרי. ולבסוף מציינים את ההנאה של הצופים. איזה רבעי גמר נהדרים היו לנו, למה שלא נהנה מעוד משחקים גדולים כאלה מרגעי ענק של כדורסל? מדוע להסתפק בשני (השנה שלושה) ערבי כדורסל בלבד לסיום העונה?
נשאלת השאלה, האם באמת שיטת הפיינל פור באמת מיצתה את עצמה או שמא הזיכרון הקצר שלנו גורם לנו לשכוח מה היה פה לפניה?
המעבר למשחק גמר בודד (או שני משחקים בית וחוץ למשך שתי עונות) הביא תקווה לליגה. ליגה שלא ידעה מה זו תחרות עם סוף ידוע מראש, הפכה לצמודה ומעניינת. ב-12 השנים האחרונות בהן האליפות לא הוכרעה בסדרה היו 6 אלופות שונות! בחמש העונות האחרונות אף קבוצה לא הצליחה לזכות באליפות בק-טו-בק. זאת לעומת חמש השנים שקדמו לשיטת הפיינל פור בהן מכבי ת"א לא סתם זכתה בכל האליפויות, אלא לא הפסידה אף לא משחק פלייאוף אחד. ב-12 העונות שקדמו לפיינל פור, אף סדרת גמר לא הגיעה לחמישה משחקים. הפועל ירושלים בשנת 1999 ומכבי רעננה ב-2000 הן היחידות באותן שנים לנצח משחק נגד האימפריה בצהוב בסדרת הגמר.
או במילים אחרות: עברנו מאפס תחרות לשיא.
אני לא חושב שמישהו האמין שתהיה כזו הצלחה לפיינל פור. אמרו שבמקום אליפויות יהיה פה עוד מפעל גביע, אבל גם במפעל הגביע לא הייתה ממש תחרותיות לפני כן. ב-8 העונות שקדמו לפיינל פור זכתה מכבי ת"א בשמונה גביעי מדינה ברציפות. במהלך שנות הפיינל פור הפכה מכבי ת"א לעוד קבוצה בליגה, זה לא רק איבודי צלחת האליפות, אלא גם קבוצה שסיימה עונה עם הפסדים בודדים (ממש בודדים 0-4 הפסדים בעונה הסדירה לרוב) פתאום מפסידה עשרה משחקים בעונה. באחוזים זה אומר שאנחנו רואים את מכבי ת"א מפסידה 20-30% ממשחקי העונה הסדירה בעונות המסתיימות בפיינל פור לעומת 5-13% בשנים שהסתיימו בפלייאוף.
יכול להיות ששיטת הפיינל פור מיצתה את עצמה והגיע הזמן לחזור לסדרות. ייתכן והסדרות האלה יהיו מותחות ויספקו הרבה מתח ומהפכים. אבל מאוד יכול להיות שמכבי ת"א או הפועל ירושלים יצליחו, בעזרת התקציבים הגבוהים, לחזור ולהעמיד קבוצות עדיפות בהרבה, היריבות יבינו שבסדרה הסיכוי שלהן לעשות משהו כמעט ולא קיים, יאבדו את האמונה ואז כבר יהיה קשה מאוד להחזיר את הגלגל אחורה.
מבחינתי כל עוד אין דרך אחרת לגשר על פערי התקציב בליגה, זו עדיין השיטה הטובה ביותר. לא בשם שנאת מכבי, אין בי כזאת כלל, אלא בשם התחרותיות שהיא נשמת אפו של הספורט.
