לאן הולכים מכאן טביב

ב-20 ביוני 2013 עמדו מאות אוהדי ביתר מחוץ לבית המשפט המחוזי בירושלים והמתינו לרגע הגורלי בו יוכרע האם טביב יוכל לשמש כבעלי המועדון או שהוא ישאר כבן ערובה בידי גאידמק. ברגע שנודע מתוך אולם בית המשפט שטביב רוכש את המועדון באופן רשמי, קפצו עליו אוהדים בקריאות “משיח, משיח” ופצחו בשירה. היו כאלה שבירכו “שהחיינו” והיו כאלה שקיללו את ארקדי. התחושה הייתה שביתר חוזרת להיות אימפריה, מליונים יושקעו, ימי הזוהר יחזרו. יחי טביב מלך המשיח לעולם ועד. כיום, אחרי קרוב ל 4 שנים, כבר ברור לכולם שהמשיח התימני הוא לא ממש משיח. אי אפשר להגיד שהוא מחריב את ביתר, ולהשוות לשנים האחרונות של גאידמק זה לא רלוונטי בכלל, אבל האיש מכפר שמריהו ממש לא בכיוון של להצעיד את ביתר לאליפויות או אפילו להזכיר את ימי הזוהר אחרי 9 שנים ללא תואר (אם תרצו, 7, אם גביע הטוטו נחשב).

לצידו של טביב עומדות הרבה נקודות זכות והוא עשה הרבה דברים מבורכים, אבל המגמה ברורה. איש העסקים ממיאמי מחשיב מקומות 3-4 כהצלחה מסחררת ואיתו גם נסחפו חלק מהאוהדים שמרוצים מהמצב וטוענים שיחסית למה שאפשר זה באמת יפה. וזו בדיוק הבעיה של ביתר. שהשאיפה של טביב היא להגיע לפלייאוף העליון או למוקדמות הליגה האירופית עם מינימום השקעה, לצאת מורווח סך הכל, לקבל פידבקים טובים מחלק מהקהל ולנקות את שמו מהכתמים שדבקו לו אחרי הפועל כפר סבא והפועל תל אביב וזה לא מתאים לביתר. ביתר צריכה בעלים שבאמת ירצה בטובת המועדון, יאהב אותו ויהיה מוכן להשקיע המון כספים בשביל להחזיר את ביתר להיות מועדון גדול.

אלי טביב
(צילום מסך)

טביב הגיע לביתר בתחילת עונת 2012/13 ועשה מכירת חיסול כדי להציל את מצב הקבצה מהגרעון הכלכלי שבו הייתה. שחקני בית ושחקנים טובים אחרים נאלצו לעזוב כדי להציל את הקבוצה דוגמת אבי ריקן, עמית בן שושן, ערן לוי, קובי מויאל, חן עזריאל ועוד כתוצאה מכך הקבוצה סיימה בפליאוף התחתון. “עונה פיננסית” אמרו סניגוריו. הרי בסך הכל טביב קיבל את המועדון עם חוב של 12 מליון ש”ח ולכן אפשר להבין. בשתי העונות האחרונות ביתר סיימה במקומות הרביעי והשלישי בהתאמה והעונה היא בדרך לסיים בערך באותו אזור. בהחלט הישג מכובד בהתחשב בתקציב שבו טביב משקיע בקבוצה ובשחקנים הדי אלמוניים שהוא מביא. אין ספק שגם יש לו עין חדה בכל מה שקשור למציאת שחקנים צעירים ומוכשרים מליגות נמוכות או אלמוניות באירופה ומכירתם במחיר טוב אחרי כמה שנים, כדוגמת אצילי. אזולאי ורוקאביציה. אבל זה בדיוק העניין, זו הבעיה בטביב, ככה לא לוקחים אליפות, ככה לא נלחמים עם הפועל באר שבע ומכבי תל אביב. בשביל להתחרות איתם צריך להשקיע המון כסף. התקציב של ביתר בעידן טביב הוא באזור ה-30 מליון לעונה. טביב מעדיף להשקיע שקל ולהרוויח עליו שניים מאשר להשקיע מליון ולהרוויח עליהם שניים.

בכל מה שקשור לרכש זה פשוט הזוי. הוא פשוט לא מוציא כסף על רכש. כל שחקני ביתר הם שחקנים משוחררים מקבוצות שלא רצו אותם, ובעיקר שחקנים מהליגה הלאומית או מתחתית ליגת העל כמו מגבו, מורי, מטוביץ, ממן, סוויסה ועוד הרבה שעברו בביתר ונעלמו. וגם עם כל הכבוד למציאות כמו אצילי, אזולאי ודסה, הרבה שחקנים פשוט הלכו לאיבוד כמו לידור כהן, ובריהון בעקבותיו ושחקנים שלא נודע מקום המצאם עד עצם היום הזה כמו דני פרדה וארסניו ואלפורט. ביתר ירושלים הפכה להיות ברירת מחדל לשחקנים שבשלהי הקריירה וכבר לא מה שהיו פעם. שחקנים עם שם גדול מגיעים בחינם לביתר וזה נשמע טוב – איתי שכטר, עידן ורד, חן עזרא – חלקם מצליחים יחסית, אבל זה ממש לא האידיאל להשתמש בשחקנים כאלה. זו אחיזת עיניים של טביב. סוג של השתקת ביקורת.

בנוסף, לטביב יש נטייה להעזיב בסוף כל עונה את השחקנים הטובים של הקבוצה. בהתחלה אלו היו קריאף וסזאר ארסו, ב 2014/15 זה היה דסה ואזולאי, עונה שעברה אצילי ורוקאביציה, והשנה כנראה שאלה יהיו אינבינדר ורואדה. זה מסביר בדיוק את כוונותיו של טביב, כסף קטן ומהיר, לא שאיפות גבוהות אלא שאיפות של קבוצת אמצע-תחתית בליגת העל. מביך לראות את טביב מצהיר שהוא רוצה את בן בסט בקבוצה, אבל מציע לו חצי ממה שמכבי פ”ת והפועל חיפה מציעות לו. טביב גם נגרר למשחקי כבוד עם השחקנים ומי שמעיז להמרות את פיו פשוט נאלץ לעזוב. כמו אריאל הרוש ועומר אצילי. זו התנהלות שהורסת את הקבוצה והוא מעדיף להראות לשחקנים את הדרך החוצה אם הם רק יבקשו שקל אחד יותר במשכורות. ככה לא מתקדמים ולא הופכים ליותר טובים.

אלי טביב
(צילום מסך)

אף אחד לא מכיר את טביב, אף אחד לא יודע מה כוונותיו ומה מטרותיו. יום אחד הוא יכול לצאת בהצהרה שהוא עוזב את המועדון ולמחרת לחזור בו. למנות מאמן שנכשל משחק אחר משחק, אבל להשאיר אותו, ולעומת זאת לפטר מאמן מצליח בלי שום סיבה. יום אחד להלחם נגד הגזענות ויום אחד נגד ההתאחדות ויום אחד נגד הקהל ולמחרת לתמוך בכולם. ממש נסתרות דרכי טביב. טביב קם בבוקר ופועל על פי מה ששמו לו בקפה. זה לא האיש שיכול להצעיד את ביתר בחזרה לימי הזוהר, הוא עשה דברים מבורכים למען ביתר, אבל כל מהלך טוב שטביב עושה הוא הורס מיד אחרי.

אז מה שיש כיום בביתר זה מלחמה סתמית ושטותית של טביב נגד הגזענות, לה פמיליה נגד טביב, הקהל השפוי נגד לה פמיליה, המזרחי (לרוב זה הצפוני…) נגד המערבי, קהל נגד מאמן (אלא אם כן הוא מנצח ומקשיב לו), שחקנים שקרועים בין הקהל למלחמה בגזענות, חמישה מאמנים מפוטרים, חלקם בלי שום סיבה, שחקנים שלא יודעים מה עתידם, ובסופו של דבר טדי ריק. שמסמל את המצב של הקבוצה. הווה נחמד סך הכל, אבל אין שום עתיד ותעיד על כך מחלקת הנוער של ביתר שנותרה מוזנחת ויבשה מהשקעת טביב.

הלוואי ואתבדה אבל כל עוד טביב בביתר, הצלחת לא תגיע לגן סאקר. אז מגיעה תודה גדולה לטביב על רכישת המועדון והצלתו מידי ארקדי, אבל כמו שאוהדי היריבה האדומה אמרו בזמנם:

E.T. Go Home

אוהדים אמיתיים
קרדיט לדף הפייסבוק של “מנהלת הליגות לכדורגל”
 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!