ברוך הבא למסע!
זהו הטור הראשון מתוך סדרת טורים בה תלוו יחד איתי את נבחרת צרפת בדרכה לזכייה בגביע העולם ה-21.
מעולם לא הייתי בצד של צרפת. לא נראה לי שזה באשמת משטר וישי ויחסו ליהודים במלחמת העולם השנייה, גם לא הבדיחות הקבועות על האומה הצרפתית בקומדיות המצבים האמריקאיות החביבות עליי אלא בעיקר השער האלמותי ההוא של ראובן עטר (ולא פחות מכך של מאיר איינשטיין) בפארק דה פרנס.
גדלתי על המיתוס סביב השער הזה, ההנאה והציפייה לראות את הצרפתים הזחוחים יורדים עם הזנב בין הרגליים נחקקו בזיכרון והביאו אותי לצד של רונאלדו הברזילאי ב-98 ורונאלדו הפורטוגלי ב-2016. בהיעדרה של נבחרת ישראל, מסיבות עלומות, מהטורניר באופן קבוע, ממש לא מפריע לי לזגזג ולתמוך בכל פעם בנבחרת אחרת. הפעם אני עם צרפת, שחטפה סטירה מצלצלת בגמר היורו לפני שנתיים וההתאוששות שלה תהיה אחד התהליכים המסקרנים ביותר בקיץ הקרוב.
סוכנויות ההימורים מדרגות את צרפת במקום השלישי – רביעי בסיכויי הזכייה. אחרי ברזיל וגרמניה ולצד ספרד. אולם את העוצמה של צרפת מייצגים אולי יותר מכל דווקא השחקנים שנותרו בחוץ, לא פחות מאשר טבלאות ההימורים או ההרכב המסתמן. לאפורט – שחקן ההגנה השני הכי יקר בהיסטוריה ובלמה של אלופת הפרמייר ליג ולקאזט – חלוצה של ארסנל המעמיד ממוצעים של לפחות שער לכל שני משחקים בחמש העונות האחרונות, הם כנראה הבולטים ביותר. לצדם גם סיסוקו, בן ידר, קומאן, מרסיאל ואחרים היו נכנסים לסגל של כל נבחרת אחרת. השארת כאלה פיגורות בחוץ מעידה או על מאמן חסר מושג או על מאגר כישרונות ועומק אדיר. ימים יגידו מה נכון במקרה זה.
אליפות אירופה האחרונה הותירה רגשות מעורבים באומה הצרפתית. היכולת בחלקים גדולים של הטורניר לא הייתה מספיק משכנעת. בשני המשחקים הראשונים נזקקה לשערים בדקות המאוחרות בכדי להכניע יריבות יחסית חלשות וגם מול אירלנד בשמינית לא הבריקה. נגד איסלנד כבר באה סופסוף ההתפוצצות הגדולה שהובילה בשלב הבא לניצחון אדיר על אלופת העולם גרמניה, על אף יכולת לא בשמיים. זה היה הניצחון הגדול ביותר בטורניר וזה שהעלה מאוד את קרנו של הכוכב אנטואן גריזמן. בגמר, למרות שלא השכילה לנצח, הייתה הנבחרת העדיפה וכך מסתובבת צרפת עם התחושה שאם יהיה שיפור קל ביכולת ועוד קצת מחץ או אז השמיים הם הגבול והגביע היוקרתי ביותר בהישג יד.
מוקדמות המונדיאל עברו יחסית בקלות. אמנם היה תיקו ביתי ביזארי נגד לוקסמבורג, אך מנגד היו גם ניצחונות מרשימים כמו הרביעייה להולנד והמהפך מול שבדיה. בסופו של דבר, צרפת סיימה בראש הבית כשהיא לא מבזבזת תחמושת כמו גרמניה, ספרד או בלגיה, אלא שומרת את השיא לקיץ הקרוב.
את הסגל, ההרכבים והמאמן ננתח לעייפה תוך כדי הטורניר. אומר בקצרה שלצרפת יש שחקן בטופ העולמי בכל חלק במגרש מעמדת השוער ועד חוד ההתקפה. יש כוכבים גדולים, אבל אף אחד לא מטאורי, כזה שעלול להסתכל על חברי הנבחרת מגבוה וכיאה למי שהיה קשר אחורי, דשאן דאג להזמין גם כמה חבר'ה שידועים במוסר העבודה הקשוח שלהם. שורה תחתונה – סגל ששווה גביע.
את המונדיאל תחל אלופת העולם שבדרך בלוח משחקים מצוין. אוסטרליה ופרו הן שתי נבחרות קשוחות שצפויות לעשות חיים קשים, וזה בדיוק מה שצריך כדי להתעורר ולהבין שמשחקי הידידות הסתיימו, אך גם לצאת עם מלוא 6 הנקודות. את דנמרק, שלדעתי היא היריבה החזקה בבית, תפגוש צרפת רק במחזור שיינעל את שלב הבתים ואם הכול ילך כמתוכנן, היא תגיע אליו עם הכרטיס לשמינית הגמר כבר ביד.
זהו, אני חושב שכיסינו את כל מה שצריך. מקווה שגם אתם מתחילים להיכנס לטירוף. עוד קצת וגביע העולם יוצא לדרך.
