חוויה אמריקאית במגרש המרכזי

טסתי לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות וכמובן שברגע שהתאריכים נקבעו מיד בדקתי אילו אירועי ספורט מתקיימים בניו יורק בתקופת החופשה הצפויה. אני בד”כ נוהג ליצור לעצמי אירוע שיא במהלך חופשה בחו”ל ומשתדל שהוא יהיה משחק כדורגל, אבל בארה”ב הכדורגל פחות אטרקטיבי ולשמחתי גיליתי שטורניר ה–US OPEN נערך בניו יורק וזוהי האופציה הטובה ביותר בזמן שה-NBA בפגרה.

בחרתי לקנות כרטיס לשלב המתקדם ביותר שאני יכול (הערב האחרון שלי בניו יורק). זה קצת מוזר שאתה קונה כרטיס ואתה לא יודע מה תקבל. תיאורטית, אתה יכול לזכות ולראות משחק שמינית גמר מותח בין נדאל לפולי הצרפתי (3:2 לצרפתי) או לחילופין ליפול על קיריוס נגד מרצ’נקו האוקראיני. יומיים לפני המשחק אני מתחיל להבין שאם הכל יתנהל כמו שצריך אני כנראה אראה את לא אחר מהטניסאי מספר אחד- נובאק דג’וקוביץ שצפוי לשחק במגרש המרכזי ב”ארתור אש” נגד יקיר האוהדים המקומיים, “הענק” ג’ון איסנר. כמובן שאיסנר הורס לי את התוכנית ומפסיד לקייל אדמונד הבריטי חסר הניסיון ונראה שהמשחק שלי הולך להיות טיילת. אני מתנחם בזה שלפחות אני אזכה לראות את הטניסאי הטוב בעולם!

אני תוהה לעצמי כמה חווית הצפייה תהיה טובה והאם הבריטי הצעיר יצליח לתת פייט שייתן טיפה של מתח למשחק ובקיצור, האם תינתן לי תמורה ל-235 הדולרים שהשקעתי. אני עולה לרכבת התחתית לכיוון הפלשינג מדוו. רכבת התחתית נכנסת לתחנה הסופית ומהרגע שהדלת נפתחת מתחילה החוויה. מתוך התחנה נפרסים עשרות סדרנים של הטורניר המכוונים את הקהל לכיוון מתחם הטורניר. הכל נעשה בחיוך תוך שהסדרנים הרבים לא משאירים מקום לטעות לאן צריך ללכת. “אורחים עם תיקים לשמאל ואורחים ללא תיק לימין” הם קוראים שוב ושוב, ואחר כך מקנחים ב-“אורחים עם הזמנות לשמאל ואורחים ללא כרטיסים לימין”. מוזיקה ומסכי ענק המקרינים את המשחקים פרוסים לכל אורך הדרך. המשחק בין נדאל לפוי נכנס למערכה חמישית מה שאומר שקיים עיכוב גדול בתחילת הלו”ז הרלוונטי לי, אני תוהה לעצמי איך נעביר את הזמן עד תחילת המשחקים ופתאום נחשף בפניי מתחם הטורניר ובו שלל פעילויות המספקות חוויה של פסטיבל המכניסה אותי לאווירה. מגרשי אימון בהם ניתן לחבוט בכדורים, עמדת שידור עם הפרשן ג’ון מקנרו וראיונות פתיחה של אנשי מקצוע שדנים בכל המשחקים באופן פתוח לקהל. כיף לראות מראיינים שלא מעצבנים את השחקנים ושואלים שאלות לעניין. כאשר השאלות הן לעניין, התשובות שמתקבלות הן בהתאם. במגרש המרכזי 23 אלף צופים בדרמה בשובר השיוויון בדממת אלחוט. בחוץ עוד 23 אלף שמחכים להיכנס צופים במסכי ענק. נראה כי במגרשי הטניס הקהל מריע לשני השחקנים על טניס טוב ובעיקר אין עיסוק ביריב או בשופט. הדממה שקיימת בכלל המתחם כאשר שחקן מגיש חבטת פתיחה ובזמן המשחקון מצמררת. מיותר לציין כי במתחם אין ריח של סיגריות. המשחק נגמר והסדר והארגון שבים במהירות, תוך עשרים דקות יוצאים 23 אלף אוהדים מהמגרש ומתחילה הכניסה המופתית והמסודרת של 23 אלף צופים חדשים כל זאת תוך ליווי של מאות סדרנים מחויכים ושמחים. מאחורי,  איש מבוגר צועד לו באיטיות ולא עוברות יותר משתי שניות לפני שסדרן פונה אל האורח המבוגר – “היי חבר, תן לי להוביל אותך למקום הישיבה שלך”. אורחים עם כסאות גלגלים מלווים על ידי סדרנים למקומם, מעליות למבוגרים, זה מרגיש שיש אלפי סדרנים שתפקידם לסייע, אי אפשר שלא להתעלם מהיחס לאנשים המבוגרים ובייחוד לאנשים בעלי מגבלויות.
img_20160904_220023-2

אני בוחר ללכת לאחד המזנונים והמחירים ממש לא זולים. התורים ארוכים אך הסידור וההתנהלות הכל כך יעילים מביאים לכך שתוך דקה נפרדתי מ-35 דולר (הרבה מאוד) לטובת 2 לחמניות וציפס (גם לאחי). האווירה במגרש המרכזי מחשמלת וכוללת מוזיקה קצבית והפעלות של הקהל. מתחת ללוח המציג את שמות השחקנים והתוצאה יש לוח נוסף לטובת אנשים חירשים. כל מילה שנאמרת על ידי הכרוז, השופט או בסרטונים נכתבת על הלוח. נגישות לבעלי מגבלויות כבר אמרנו? ממש לפני ראיונות הפרי גיים אני הולך לשירותים ונפעם כאשר כל חדרי השירותים נקיים ומצוחצחים וזה אחרי יום משחקים מלא במגרש המרכזי. לפני שכל שחקן עולה מראים סרטון קצר על מעלליו עד אותו רגע בטורניר ומקיימים איתו ריאיון פרי גיים נעים. ככלל אין שנאה בין רוב השחקנים וגם לא נרשמו אירועים חריגים בין אוהדים לשחקנים. נחמד לראות שהאנרגיות של הקהל והשחקנים במגרש הולכות בעיקר לעידוד ולהנאה ולא לשנאה.

חוויה אמריקאית במגרש המרכזי
לוח תוצאה עם מלל לחירשים.

 

המשחקים עוד לא התחילו ואני מושקע ב-280$ כולל נסיעות, אבל לי אישית אין בעיה עם זה. המוצר איכותי ואני כבר בשמיים. אמרתי באחד הפודקאסטים שהמוצר “ליגה ישראלית בכדורגל” הוא מוצר נחות בכלליותו. אין לי בעיה לשלם מחיר גבוה בפרופורציות הנכונות אם אני מקבל מוצר טוב. אני יכול לחיות עם משחקים ברמה לא טובה, אבל לא עם כל המוצר שמסביב גרוע עוד יותר. חייבים לשפר את ה”מסביב”.

דרך אגב, דגוקוביץ טאטא את אדמונד 3:0, המתח במשחק היה בעיקר כאשר השחקנים עשו “צ’לאנג'”. מיותר לציין שגם היציאה מהקומפלקס ב-1:00 בלילה אל הרכבות הממתינות לפיזור בעיר נוהלה ואורגנה בצורה מדהימה.

החווייה האמריקאית שלי במגרש המרכזי היתה פשוט מדהימה

חוויה אמריקאית במגרש המרכזי
הכי קרוב למשחק שקול 1:1 במשחקונים בין דגוקוביץ לאדמונד. הבריטי היה צריך לרדת לבונקר בזמן הזה
חוויה אמריקאית במגרש המרכזי
תור למזנון מנוהל ביעילות. אוספים את ההזמנה בתור מהיר מאוד וביציאה משלמים בקופות חיצוניים למזנון.
חוויה אמריקאית במגרש המרכזי
שירותים נקיים –היה קשר להסביר למה אני מצלם בשירותים

 

 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!