בשקט בשקט, מביאים הרבה כבוד לישראל

לשאר הטורים בסדרה

בששת השנים האחרונות אני עובד בכפר השיקומי לאנשים עם צרכים מיוחדים “עלה נגב נחלת ערן”. מדי יום אני לומד מחדש עד כמה השונה הוא דומה ועד כמה החיים של האדם השונה הם קשים כפליים. פעם ראשונה בגלל המוגבלות שלו. פעם שנייה, והקשה יותר, חוסר הקבלה מצד החברה. היום החברה הישראלית נפתחת יותר ומקבלת יותר את החלש. זאת תודות לארגונים ועמותות שעוסקות בנושא.

 

כשהתחלתי לכתוב את סדרת הכתבות על ענף הפוטסל, פנה אלי עידו רושניק, יו”ר ארגון הספורט של החרשים בישראל (אס”ח) והציע שאכתוב על ליגת הפוטסל לחרשים. מהרגע הראשון לא היה לי ספק שאני הולך לכתוב את הכתבה. לאחר שעידו לימד אותי מעט על הליגה, התחלתי להעמיק ולחקור ונדהמתי. גיליתי אילו הישגים וכבוד הם הביאו למדינת ישראל וכיצד הם משמשים דוגמה נהדרת לפוטנציאל הגלום בענף. אני מקווה שתרגישו כמוני.

אס”ח הוקם בשנת 1953 ומונה כיום יותר מ-400 ספורטאים חירשים וכבדי שמיעה. ילדים, נוער ובוגרים העוסקים בכל ענפי הספורט המקובלים והמשפיעים על אורח חייהם של יותר מ-7,000 חירשים וכבדי שמיעה בזכות פתיחת אפשרויות תעסוקה ופנאי בתחומי הספורט. באס”ח עובדים אנשים חירשים וכבדי שמיעה במטרה להשתמש בספורט על מנת לנפץ את בועת האדישות של החברה כלפיהם ולסייע לאנשים חירשים וכבדי שמיעה להצליח בחייהם האישיים, ע”י מתן כלים וביטחון להתמודד עם העולם האמיתי.

משחק ליגת פוטסל חרשים. קרדיט – אס”ח.

ב1991 הרבה לפני ליגת הפוטסל של ההתאחדות, יצאה לדרך הליגה לחרשים. בתחילה היו 5 קבוצות פוטסל לחירשים- חיפה, תל אביב, כפר סבא, באר שבע וירושלים וכיום יש מעל 20 מועדונים. אס”ח מסבסד את רוב עלויות ההפעלה של הליגה עבור הקבוצות ללא עזרת ההתאחדות לכדורגל.

אם עד עתה בסדרת הכתבות על עולם הפוטסל עמדתי על תחלואי הפוטסל הישראלי, גיליתי כי בליגת החרשים המצב חמור בהרבה. אחת הבעיות המרכזיות היא בעיית זמינות האולמות. גם בליגת השומעים זו בעיה אקוטית, אך בליגה לחרשים היא חמורה יותר מכיוון שכל אולם או מועדון שם את ליגת החרשים בתחתית הסולם. לפיכך, השחקנים נאלצים להתאמן ולשחק בשעות קשות כגון שישי צהריים, מוצ”ש ושעות מאוחרות. זה כמובן מרחיק את הקהל מהיציעים ומרחיק גם שחקנים טובים שאינם “משוגעים” למקצוע כמו חבריהם.

חגיגות האליפות של דולפיני אשדוד- קרדיט אס”ח

לצד הבעיות, רגעים מרגשים לא חסרו. במשך 25 העונות האחרונות (הליגה פסקה בשל בעיות כספיות בין השנים 96-99) ידעה הליגה רגעי שיא, אליפויות ברגעי ההכרעה והמון המון לב ונשמה שהושארו על המגרש. העשור הראשון של הליגה שוחק על מגרש קטרגל בטון ולמעשה לא היה פוטסל מקצועי. לאחר מכן עברה הליגה שינוי מקצועי והחלה לפעול בתוך אולם כמו כל ליגת פוטסל מקצועית בעולם.

שיאנית הזכיות בתארים היא קבוצה פוטסל חיפה עם 15 תארים (7 אליפויות, 4 פעמים מחזיקת גביע ו-4 תארי אלוף האלופים). בעונה האחרונה דולפיני אשדוד זכו בדאבל ובאליפות רביעית ברצף.

החל מעונת 2014 החל הפרק הבינלאומי של ליגת הפוטסל לחרשים. מאותה שנה כל אלופה ישראלית מקבלת כרטיס להשתתפות בטורניר DCL – Deaf Champions League המתקיים מדי שנה. בטורניר האחרון, קבוצת דולפיני אשדוד עשתה היסטוריה כאשר זכתה במקום הראשון והניפה את גביע אירופה! הישג שכל קבוצת כדורגל או פוטסל ישראלית יכולה רק לחלום עליו. לטורניר ה- DCL יש גם טורניר צעירים של U21. קבוצת הנוער של זאבוני יהוד השתתפה בטורניר בחודש אוקטובר האחרון, וסיימה במקום השישי והמכובד.

 

לאור כל זאת, ענף הפוטסל נחשב לענף הספורט המוביל בספורט החרשים בישראל מבחינת העניין, המודעות והחשיפה. זו עוד הוכחה לרמת האטרקטיביות האפשרית, רמת העניין, המתח והחלון הבינלאומי. ליגה שקטה זו “רועשת” מאד בקהילה החירשים בישראל ויש לה השפעה חברתית גדולה. במשחקי הנבחרת בישראל ממלאים את היציעים מעל 1000 איש שמשלמים דמי כניסה בכדי לצפות בנבחרת. זה מצביע על הפוטנציאל העצום שגלום בפוטסל. ענף מעניין שיכול לייצר עניין בקרב אוהדים רבים, וכן – לא רק בקהילת החרשים.

ברמה הלאומית, נבחרת ישראל בפוטסל חרשים היא מהמובילות באירופה ומשתתפת באופן קבוע במוקדמות אליפות אירופה מאז 2002, כאשר עד היום העפילה לטורניר הגמר 4 פעמים. בדצמבר הקרוב תשתתף בפעם החמישית. הנבחרת אף השתתפה בשנת 2007, בפעם הראשונה, באליפות העולם בזכות הישג השיא בשנה הקודמת כאשר סיימה במקום השביעי באירופה מה שהעניק לה כרטיס לאליפות עולם.

אבל לא רק השתתפות – בחודש נובמבר 2017 אירחה ישראל זו כבר הפעם השנייה את טורניר המוקדמות. לטורניר זה הגיעו נבחרות הולנד, סקוטלנד, בולגריה וכמובן ישראל. ישראל ניצלה את היתרון הביתי ואת דחיפת הקהל העפילה לאליפות אירופה מהמקום השני.

כאמור, טורניר אליפות אירופה הקרוב יערך בחודש דצמבר, בפינלנד, בו ישראל שובצה לבית A עם המארחת פינלנד, איטליה וצ’כיה. השאיפות והציפיות של מנהלי אס”ח והנבחרת מאד גבוהות כאשר המטרה המרכזית היא לסיים בין המקומות 1-8 בכדי להשיג כרטיס לאליפות העולם ב- 2019 שתערך בשוויץ.

נבחרת ישראל פוטסל חרשים- קרדיט אס”ח

אז מי זו הנבחרת? הנבחרת אשר תשתתף בטורניר אליפות אירופה הקרוב מורכבת מחבורה של ספורטאים אמיתיים, הנאבקים יום יום במוגבלות שלהם ובסטיגמות של החברה. חלק מהשחקנים סטודנטים והשאר עובדים לפרנסתם כמו כולם, אך בנוסף משקיעים ממיטב זמנם כדי לייצג את ישראל ולהראות שגם הם יכולים. וכל זאת, כמובן, ללא תמורה ובחשיפה לא מספקת ביחס להישגיות וההישגים.

על מנת לשבור את חומות “השקט” והשתיקה, חרטו על דגלם מארגני הליגה ואס”ח את ערך שילוב החרשים עם שומעים. אותו ערך שכל כך חסר בחברה הישראלית. הרבה קרדיט מגיע למאמנים ושחקני העבר צ’יקו דורון ויאיר אלמקייס שהחליטו לעשות מעשה ולקדם את פוטסל חרשים, בעודם לא “משתייכים” לקהילה. בשני הקמפיינים אחרונים של הנבחרת הם אימנו אותה ותרמו המון להבנת המשחק והצלחת הנבחרת.

החלוץ המרכזי של החרשים בישראל, תרתי משמע, הוא דווקא שוער העבר מיקי דהאן ש”חצה את הכביש” לאחר ששיחק בהפועל תל אביב בכדורגל. מאז, שיחק במספר קבוצות מהליגה של ההתאחדות ואף בנבחרת ישראל בפוטסל לשומעים. מיקי דהאן הינו דוגמא מובהקת לשילוביות ולמיטוט חומות כאלה ואחרות. ולראייה, כיום ישנם מספר שחקני פוטסל חירשים נוספים המככבים גם בקבוצות ונבחרות של שומעים. דוגמא נוספת בולטת לכך הוא השוער מאור בן זאב, שנכלל בסגל נבחרת ישראל לסטודנטים עד גיל 25 שהשתתפה באליפות העולם לסטודנטים האחרונה בקזחסטן. לאחר הופעתו המוצלחת באליפות הוא חתם בקבוצת הפוטסל הבכירה ינשופי אסא תל אביב.

מאור בן זאב במהלך משחק אליפות העולם בקזחסטן

דקל זקיף, גם הוא שוער חרש, נבחר לסגל נבחרת ישראל של ההתאחדות לכדורגל שמתכוננת לטורניר מוקדמות אליפות עולם. לנבחרת זו הוזמנו גם עוד שלושה שחקני פוטסל חירשים. השיא הגיע שבעונה האחרונה היו שתי קבוצות פוטסל חירשים שהשתתפו בליגת הפוטסל הרגילה של ההתאחדות לכדורגל.

גם אתגרים ספורטיביים יחודיים הם מנת חלקו של פוטסל החירשים. לדוגמא- במהלך הכנת הכתבה חשבתי על כמה זה קשה, כשופט, לנהל משחק של חרשים. כיצד אתה מודיע על עבירה למשל? עידו, יו”ר אס”ח, הסביר לי שיש סימנים שונים ומוסכמים, שווה הצצה בלינק הבא – חוקי פוטסל חרשים

 

לאחר מכן, שאלתי אותו כיצד שחקנים חרשים יכולים לשחק עם שחקנים שומעים? עבור שוערים נראה שזו לא מגבלה משמעותית, שכן הם רואים את כל המגרש מלפניהם ולא צריכים “התרעה” שמישהו מגיח מאחור, אבל עבור שחקני השדה זה מגרש אחר לחלוטין. התשובה של עידו לאתגר הזה הייתה מעניינת:

זו הגדולה של השחקנים האלה, הם מתגברים על קשיים למרות המוגבלות שלהם, הרבה יותר קשה להם משחקנים שומעים. הם פשוט מוצאים את הדרך להרגיש ולהגיב לסביבה. גם במגרש הספורטיבי, יהיה פרקט של פוטסל או כל אחד אחר. זה מה שהופך אותם למיוחדים, הכוח שלהם ולא המוגבלות שלהם”.

לסיכום, הצלחת ענף הפוטסל בקרב קהילת החרשים מראה כמה הענף אטרקטיבי עבורם, ועד כמה יכול וצריך להיות מושך עבור כולם. לעומת הכדורגל המסורתי שהוא הרבה יותר מסובך לתפעול בקהילת החרשים, הפוטסל מצליח לעשות זאת בהצלחה ומהווה גשר ספורטיבי וחברתי.

כל שנותר הוא לאחל לבחורים הצלחה באליפות אירופה הקרובה, אנחנו נחזור לעדכן ולעקוב אחרי ליגה “רועשת” זו.

בהזדמנות, תוכלו להיכנס לקישור הבא ולתרום להצלחת האיגוד- לתרומות לאס”ח

בנוסף, אני מזמין אתכם לבקר באתר: http://www.israeldeafsport.org

בעמוד פייסבוק https://www.facebook.com/israeldeafsport

ובאתר האליפות http://www.futsal2018.org

קהל נבחרת ישראל חרשים
קרדיט אס”ח
 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!