בלבנט אין כל חדש

האיש הכי חשוב שעבר בכדורגל הישראלי בשנים האחרונות, היה הגרמני מיכאל ניס. בשלומיאליות טיפוסית, הצליחה ההתאחדות להפטר מהאיש היחיד שהיה לו סיכוי ולו קלוש, לשנות משהו בריקבון השורשי של הכדורגל הישראלי.

כי כל מי שרואה כדורגל ישראלי בכלל ונבחרות לאומיות בפרט, מבין שהבעיה היא בלימוד היסודות. מבחינה טכנית, הישראלים לא נופלים ולעיתים אף עולים על עמיתיהם האירופים, גם בפיזיות הישראלים מצמצמים פערים וגם במהירות. אבל כשאין יסודות, אפשר לחגוג מול נמושות היבשת ולחשוב שאנחנו אימפריה ואז לקבל סטירת לחי מקבוצה נורמלית.

מי שצפה במשחק הנבחרות הצעירות בין ישראל לגרמניה אמש, ראה בדיוק את ההבדלים בין אוסף כישרונות לא רעים, אבל חסרי בסיס, לקבוצה מאומנת ומתוכנתת. עשר דקות הייתה נבחרת ישראל במשחק. מהשוויון הענק של וייסמן בסללום שהפגין יכולת טכנית אדירה, דרך החמצה גדולה של סלומון דקה אחר כך וספק פנדל בהתקפה אחריה. ואז התעוררו המאנשפט יונגד, כבשו שלושה שערים ברבע שעה וגמרו את המשחק בתוצאה הגרמנית 5-2.

עם כל הכבוד וההנאה מהמאנשפט, אותי עניין בעיקר דור העתיד שלנו. ולצערי, כמו בבוגרים, כישרונות טכניים יש, דור עתיד לליגה הבלגית ולספסלי הפרמייר שיפ גם כן לא חסר. והגנה, כרגיל, אין. עומרי גלזר, מי שאמור להיות שוער העתיד, לא יודע איפה לעמוד, בלמים חסרי אונים ומגנים נעלמים. ממש משחק של הנבחרת הבוגרת.

נכון, המאמן הקבוע מרקו בלבול, מן השמים ינוחם, לא נכח עקב פטירת אביו. נכון, זו גרמניה אלופת אירופה ובכלל ועדיין הפערים כל כך זועקים, שלרגע היה נדמה כי מדובר בילדים מול בוגרים. ולא בכדי, כי הגרמני בן ה 21 יודע כדורגל בכזה פער מעמיתו הישראלי, שהוא בהחלט פער של בוגר מול ילד. לא מלמדים כאן כדורגל כי לא יודעים ללמד! לכן את המאמנים הזרים צריך להביא לכאן למחלקות הנוער ולנבחרות הצעירות! למקום בו צריך ללמד. להקנות יסודות. לקחת את חומר הגלם ויש כאן חומר גלם טוב וללטש אותו.

על הקמת אקדמיות כדורגל כמו במדינות אירופה המתוקנות אני כבר לא מדבר. אבל כל זה יישאר בגדר חלום. כי מי ישקיע בכל זה? פרסום זה לא יביא, רווח וודאי שלא ותוצאות טובות גם לא תמיד. ניגוד גמור לאופי הישראלי, גם שם בעל הבית הפראייר ששם את כספו מאהבה. ולכן עד שזה לא יקרה, באמת לא נתקדם לשום מקום. אלא אם כן, ובכן, השרה מירי רגב…

קרדיט לעמוד הפייסבוק של ההתאחדות לכדורגל בישראל

ועל גרמניה הצעירה הזו אני רק יכול לומר מה שאני אומר על כל נבחרת גרמנית בעשרים השנה האחרונות. היטלר מתהפך בקברו בכל פעם שמשחקים וכובשים עבור גרמניה, אוזיל וחדירה בבוגרת ואמירי ומחמוד דאוד בצעירה. רק גרמניה הייתה מסוגלת להפוך מהנבחרת ההומוגנית ביותר בעולם, לאחת ההטרוגניות ביותר שבו, בבת אחת ובלי שזה יפגע ולו במעט ביכולת, ביסודות ובהישגים. מה שגם גרם להמוני מתעבי גרמניה בעבר, להעריך, שלא לומר לאהוד, את הנבחרות הנוכחיות. לפחות העתיד שלהם מובטח, מה שעל ישראל אי אפשר יהיה לומר כנראה אף פעם.