ליגה ישראלית למנג'ר 01/02. אחרי שנים של ציפייה, סוף סוף זה הגיע. בתור מנג'ר וירטואלי שמכור לגרסה הנוסטלגית, האפשרות לאמן קבוצה ישראלית מרגשת אותי.
תמיד חלמתי להוביל את בני יהודה לליגת האלופות, לקחת אליפות עם מכבי הרצליה או להחזיר את עירוני ראשל"צ לימים היפים של ניסן קפטה, אבי פיטוסי וניר שיקווה. אחרי אינספור התלבטויות בין מספר קבוצות בליגת העל והליגה הלאומית, החלטתי להתחיל את מסע המנג'ר החדש שלי דווקא עם בני סכנין.
מה גרם למתנחל ימני כמוני לבחור את בני סכנין מכל הקבוצות? האתגר. נושא הזהות הוא דבר שתמיד משך אותי במנג'ר, והאפשרות להפוך את בני סכנין לאתלטיק בילבאו הישראלית היא משהו שהייתי חייב לנסות. החוקים די ברורים: אך ורק שחקנים ערבים בקבוצה. המטרה: אליפות ישראל והופעה היסטורית בשלב הבתים של ליגת האלופות.
עדכון הליגה הישראלית לעונת 17/18 מאפשר לאמן קבוצות בליגת העל והליגה הלאומית, עם כמה שינויים מהמציאות המוכרת לכם כיום: הליגה מורכבת משני סיבובים בלבד, ללא פלייאוף, בשיטת בית חוץ, כלומר 26 משחקים בעונה בסה"כ. את משחקי גביע הטוטו בתחילת העונה מחליף שלב בתים מוקדם של הגביע הישראלי, כלומר יש שני מפעלים מקומיים בלבד.
'בילבאו של המגזר' – פרק 1, מתחילים.
איך עבר הקיץ?
ההנהלה הציבה עבורי מטרה אחת – הישארות בליגה. מי שהספיק לעקוב ולהכיר אותי כבר יודע שאני לא מסתפק בהישארות בליגה וחולם גבוה יותר, על מקום בצמרת וכרטיס לאירופה. ראשית, הייתי צריך 'לטהר' את הקבוצה מהשחקנים הלא ערבים בסגל, ואין הרבה כאלו – ישראל זגורי, אברהם פס, וונדרסון, מתן אמבר ותומר הרן.
התקציב לא היה גדול, גם אחרי מכירת כל השחקים הללו, אבל הוא הספיק כדי להחתים שמות כמו אחמד עבאד ומהדי זועבי מקריית שמונה, אנס דאבור וחסן אבו זייד מאחי נצרת, והשחקנים החופשיים לואב כיאל הוותיק וחאלד אבדו דייה בן ה-18, חלוץ הנבחרת הצעירה של פלסטין, שגדל בגרמניה. אבל ההחתמה הגדולה של הקיץ הייתה של שחקן חופשי אחר, אקס-ארסנל מרוואן צ'מאח. החלוץ המרוקאי בן ה-33 שעבר בארסנל, בורדו וקריסטל פאלאס במהלך הקריירה, הסכים להגיע תמורת המשכורת הגבוהה ביותר שיכלתי להציע לו.
ויתרתי על משחקי ההכנה והסתפקתי במוקדמות הגביע ומשחקים מול הפועל נצרת-עילית, מכבי באר יעקב ומכבי קריית עקרון. שלושה נצחונות דחוקים העידו על כך שהמצב לא ממש טוב ויש הרבה עבודה כדי להתמודד על ההישארות בליגה.
בחרתי במערך 4-3-3 התקפי. עלי עותמאן ואנס דאבור יתקפו מהאגפים, חסן אבו זייד יהיה הלב של הקבוצה במרכז המגרש, אחמד עבאד ופיראס מוגרבי יצטרפו מהכנפיים לחלוץ היחיד, מרוואן צ'מאח, שאמור להיות הכוכב הגדול של הקבוצה.
סיבוב ראשון
כבר במחזור הפתיחה קיבלנו את אחד המשחקים הקשים ביותר- בית"ר ירושלים בטדי. מוגרבי העלה אותנו ליתרון במחצית הראשונה, אבל הצהובים-שחורים הפכו בתוך 5 דקות במחצית השנייה וניצחו. במחזור השני אירחנו את האלופה מבאר-שבע וספגנו תבוסה של 0-4. צמד של מרוואן צ'מאח סידר לנו את ניצחון הבכורה מול אשדוד במחזור השלישי, אך שלושה הפסדים רצופים לאחר מכן הותירו אותנו מתחת לקו האדום. נקודת המפנה הגיעה במחזור השביעי. 2-0 ביתי קל על אשקלון (צמד של צ'מאח) פתח רצף של חמישה משחקים רצופים ללא הפסד, מתוכם ארבעה ניצחונות, כולל 3-0 על מכבי חיפה ו-3-1 על מכבי ת"א. את הסיבוב הראשון סיימנו עם חמישה ניצחונות, שני תיקו ושישה הפסדים, במקום התשיעי בטבלה.
סיבוב שני
את הסיבוב השני פתחנו עם הפסד חוץ בגביע למכבי ת"א והדחה מוקדמת, וגם עם נקמה מתוקה בדמות ניצחון 3-1 על בית"ר בדוחא (סגס, ג'אבר וכליבאת). צ'מאח המשיך לכבוש בצרורות גם במהלך הסיבוב השני וניצחונות על אשדוד, הפועל חיפה, עכו ומכבי פ"ת קרבו אותנו לצמרת ולחלום הכרטיס לאירופה, אבל הפסד למכבי ת"א ושלושה תוצאות תיקו רצופים במחזורי הסיום הרחיקו אותנו מהצמרת ואת העונה סיימנו במקום השמיני, רחוקים מקרבות התחתית וממאבקי הצמרת. הישג טוב מאוד יחסית לציפיות ולעונה הראשונה.
מלך השערים
מרוואן צ'מאח, בגיל 34, היה בלתי ניתן לעצירה. 19 שערי ליגה, כמעט ממחצית משערי הקבוצה, הקנו לו את תואר מלך שערי הליגה ביחד עם וידאר קיירטנסון ממכבי ת"א האלופה. גניבת השנה.
השחקן המצטיין
קל לתת לצ'מאח גם את תואר השחקן המצטיין בזכות הדומיננטיות שלו וכמות השערים שכבש, אבל התואר הולך לחסן אבו זייד. הקשר האחורי שהגיע מהיריבה אחי נצרת (שעלתה ליגה יחד עם הפועל ת"א), נתן מספרים יפים והחזיק את האמצע. ציון ממוצע של 7.71 בליגה, עם 3 שערים, 4 בישולים ו-80% מסירות מדויקות בממוצע (מקום שני בליגה אחרי חנן ממן). לקראת סיום העונה הוא אף זומן לסגל נבחרת ישראל, אך נכון לעכשיו, טרם ערך את הופעת הבכורה.
בנוסף, אביב הקים את קבוצת הפייסבוק ״קהילת המנג׳ר של ישראל״ שם מתאספים כל חובבי משחקי המנג'ר השונים ומפיצים ידע והרבה כיף. אנחנו ממליצים בחום להצטרף.
