אוהדי הצלחות

אני מניח שהרבה יסכימו איתי שאהדה זו מחלה נפשית במידה כזו או אחרת. מה בדיוק גורם לאדם להשקיע אלפי שקלים בשנה בכניסה למשחקי הקבוצה, לקנות חולצות רשמיות ומצעים לו ולשלושת הילדים שלו, או לחגוג יום הולדת עם עוגה של הקבוצה גם בגיל 38? שום תשובה הגיונית לא תופסת פה, ומי שלא מסכים – שישאל אנשים שלא אוהבים ספורט מה דעתם ויחזור אליי. כולנו חולים. הפסד כואב במוצאי שבת יכול להרוס לנו שבוע שלם, בעוד שניצחון מרגש הופך אותנו לבלתי פגיעים. אז למה אנחנו מתעקשים לגבש דעות על חולים אחרים?

– “איזו קבוצה אתה אוהד?”

“בית”ר ירושלים”

– “למה?”

“כי בשנת 96 כשהתחלתי להתעניין הם היו הכי טובים”

– “טפו עליך יא אוהד הצלחות”

כמה פעמים הייתם עדים לשיחה דומה לזו? השאלה הראשונה שתמיד עולה כשאני אומר לאדם זר שאני אוהד הפועל באר–שבע היא “כמה זמן אתה אוהד אותם, שנתיים-שלוש?”. ואם כן, אז?

כמה פעמים שפטתם אדם אחר בגלל הקבוצה שהוא אוהד, הצורה בה הוא אוהד אותה, הדעות הלא אובייקטיביות שלו לגביה ועוד ועוד? כולנו חוטאים בזה.
אוהד כדורגל ממוצע בישראל, לרוב יבחר את הקבוצה שלו לפי אחת או יותר משלוש הסיבות הבאות: הקבוצה אותה אוהד אביו או מישהו אחר שהיה בעל השפעה עליו כילד, העיר בה גדל, או קבוצה שמצליחה בזמן הנכון מבחינתו. בסדר הזה, לרוב. האם אחת האופציות האלה גורמת לאהדה עמוקה יותר ביחס לשאר? כמובן שלא, בשורה התחתונה התרחש אירוע חיצוני כלשהו שהביא אדם לאהוד קבוצה, באותה מידה זו יכלה להיות היריבה העירונית השנואה (אם הנסיבות היו טיפה שונות).

אוהדים אמיתיים
קרדיט לדף הפייסבוק של “מנהלת הליגות לכדורגל”

מה הופך אדם לאוהד? ידע היסטורי ואקטואלי נרחב על המועדון? התמדה? מעודד חזק ומכיר את כל המילים? המון שנים ביציע? קעקוע של הסמל על לחי ימין (ולא של הפנים)? התשובה היא – אף אחד מאלה, מדובר בהחלטה אישית בלבד. אהדה אי אפשר למדוד או לכמת, אי אפשר להשוות בין אהדה של שני אוהדים שונים ולהגיד – ‘זה אוהד יותר וזה אוהד פחות’.

ומה לגבי אוהד שמחליף קבוצה? האם הוא פחות טוב מאחרים? האם “אוהדי טרנר” שלבשו פעם צעיף צהוב-שחור הם נגע רע בתוך הקהל הבאר-שבעי? כמובן שלא. כדורגל, עם כל הרומנטיקה והרגש, הוא מוצר בידור. מטרתו היא למשוך אליו אנשים והדרך לעשות זאת מורכבת מהרבה גורמים: הצלחה מקצועית, איכות מתקנים, מעורבות בקהילה, מערך שיווק וכו’. לקבוצה יש אינטרס עסקי מובהק למשוך אליה אוהדים חדשים, בעיקר מקבוצות אחרות שמתחרות בה על נתח השוק, ובמקרים רבים אוהדים “חדשים” כאלה הופכים להיות חלק אינטגרלי מהקהל ובטח שאי אפשר לזלזל בהם. להפך, צריך לקבל אותם בזרועות פתוחות ולהנחיל להם את ה-DNA של המועדון והקהל. אותם “אוהדי הצלחות” כפי שהם מכונים, הם דם חדש ביציע ובקהילות שברשתות החברתיות, הם מביאים זווית חיצונית ושונה על הקבוצה, ובהרבה מקרים היא גם יותר אובייקטיבים מאדם שקופץ במשך 20 שנה ביציע. תקשיבו להם, תאהבו אותם ותנו להם להרגיש חלק מכם.




חג חירות שמח

 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח