פגרת הנבחרות או כמו שלא מעט אוהדים ברחבי העולם קוראים לה, קדחת פיפ"א, סוף סוף הסתיימה לה והיא מפנה את המקום לליגת העל שלנו (הוי, כמה טוב שחזרת).

אם היו אומרים לכם שלאחר 6 מחזורים בליגת העל תהיה קבוצה אחת שלא הפסידה עדיין ומובילה את הליגה ב 3 נקודות, סביר להניח שלא הייתם משערים לעצמכם שזוהי הפועל חיפה. אז מה קרה שפתאום הכל השתנה?

קצת מספרים כדי לסבר את האוזן: את טורניר המוקדמות התחילו 210 נבחרות אי שם במרץ 2015, שהתחרו על 31 מקומות פנויים, אחרי ניכוי המשבצת שרוסיה תופסת כמארחת. נשארנו עם 9 מקומות פנויים ו-20 נבחרות ששואפות למלא את החסר. אז מי עדיין בתמונה?

הדרמות הגדולות במוקדמות המונדיאל שייערך בקיץ עשו לי חשק לחזור מהפגרה ישר לאימון נבחרת לאומית, אחת המשימות המאתגרות במנג'ר.

כמו בכל פעם, פגרת הנבחרות גורמת לשחקנים להתעייף, להיפצע, להישחק ובעיקר מרגיזה אותנו. לפחות הפעם אפשר לשמוח ששלב הבתים של מוקדמות המונדיאל הסתיים לו סוף סוף, ולמעט הפסקונת בתחילת נובמבר לא יהיו משחקי נבחרות עד מרץ.

קאיו במכבי חיפה היא הדוגמה הטובה ביותר לניהול הסגל הלוקה בחסר של גיא לוזון. הברזילאי הוותיק רגיל לשחק במערך של 4-3-3, אבל מעולם לא שיחק כשחקן קו במערך יהלום

לאחר עונה אדירה לכל הדעות שהסתיימה בטראבל אדיר והפיכה למועדון מקצועני, היה ברור שיש צורך מיידי לחזק את הקבוצה ולהעמיד בסיס שחקנים חזק מספיק על מנת לשרוד את הסרייה C, ליגה קשה יותר לכל הדעות.

שוב היא הגיעה, פגרת הנבחרות. הפעם קודמת שנפגשנו כאן היתה בדיוק בסוף אוגוסט, לאחר המחזור ה -3, כאשר שלושת המטאורים: קון, קיין ולוקאקו צברו יחד 3 נקודות.

המחזור ה-6 בליגת העל אוטוטו יוצא לדרך וקבוצות ליגת העל השונות, אלה שסיימו בהצלחה את תשע"ז ואלה שפחות, רוצות לפתוח את השנה העברית החדשה ברגל ימין.

אם יש סיבה אחת שההתאחדות לכדורגל חייבת לאמץ את חוק הענישה בדיעבד, כפי שאומץ בליגה האנגלית השנה, קוראים לה איתי שכטר