חודשים נובמבר את דצמבר הם חודשים דיי קשים לאוהדיי הספורט האמריקאי. ליגת ה-NBA מתחילה לתפוס כיוון אחרי שהשחקנים הורידו חלודה מהפגרה, ועונת הפוטבול מגיעה אל הישורת האחרונה לפניי הפלייאוף. לאוהד שאוהב גם כדורסל וגם פוטבול ועוד אחד כזה שגם שקוע עמוק עד הצוואר בליגות הפנטזי השונות, קצת קשה לעקוב באדיקות ויותר מזה לכתוב באדיקות על מה שמתרחש.

אז רציתי לחלוק בקצרה כמה נקודות מפתח שלקחתי איתי מהשבוע האחרון ב-NBA. סלחו לי אם פספסתי משהו, אבל אלו הדברים שעשו, לפחות עליי, הכי הרבה רושם:

קארל אנטוני טוואנס נגד קריסטפאס פורזינגיס – השבוע ראינו קרב מטורף בין שני כוכבי העתיד של הליגה. האחד, בחירה ראשונה בדראפט עם 47 נקודות והשני, בחירה רביעית באותו הדראפט עם 29 נקודות. שני שחקנים שמתנשאים לגובה של 2.15 (בערך) ומגדירים מחדש את עמדת ה"גבוה". שני שחקנים שמחלקים גגות, לוקחים ריבאונדים, מטביעים, אבל גם זורקים שלשות ושמים את הכדור על הרצפה עם כדרורים ותנועות של גארדים. בעוד שבחירות מספר שתיים ושלוש מהדראפט המצוין של 2015, דאנג׳לו ראסל וג׳אליל אוקפור, יוצרים כותרות שליליות מחוץ למגרש, טוואנס ופורזינגיס הם סופר ייצוגים. שחקנים כאלה שתמיד נמצאים בחדר כושר או אולם אימונים ולא מתעסקים בכלום חוץ מלהשתפר. כוכבי העתיד של הליגה כבר אמרתי? על המגרש ומחוצה לו.

ראסל ווסטרבוק נגד אוסקר רוברטסון – בסך הכל בפעם השנייה בהיסטוריה, שחקן מגיע לחודש דצמבר עם ממוצע של טריפל-דאבל. ראסל ווסטברוק עושה את זה ב-2016 כאשר אוסקר רוברטסון, מישהו שנחשב בעיני רבים לרכז הטוב בהיסטוריה, עשה את זה ב 1962 (!!!). מעבר לסופרלטיבים שחלקו ונמשיך לחלק לווסטרבוק, אני לוקח איתי שני דברים מהתופעה הזו.

דבר ראשון, האם ראסל ווסטברוק שחקן יותר טוב מככככולם? וחוץ מזה, אמרו על לברון שהוא האול אראונד פלייר הכי טוב בכל זמן, האומנם?

דבר שני, מה זה משנה? עדיין לא סופרים את אוקלהומה לאליפות ואחרי הפרידה המתוקשרת מדוראנט, אני לא כל כך בטוח איזה סופרסטאר ירצה לשחק בצילו של ווסטרבוק.

דאלאס ונוביצקי – השבוע התחילו דיבורים סביב דאלאס ועתיד העונה שלה. הרבה אנשים מדברים על "טאנקינג" (הפסדים מכוונים וויתור על העונה בשביל לקבל מקום טוב יותר בדראפט). כמובן שמארק קיובן יצא בתקיפות נגד התקשורת ואמר שאין שום סיכוי שדאלאס הולכת לכיוון הזה. מבחינתי, הדבר שאני לוקח מהסיפור הזה הוא לאן הגענו. דאלאס בקושי חודש בתוך העונה וכבר אופפים אותה סיפורי טאנקינג. בין אם זה נכון או לא ובין אם יש עשן בלי אש או לא, קצת צורם לי שקבוצה עם דריק נוביצקי, שבמשך שנים היוותה מניה בטוחה לפליאוף, נמצאת במצב כזה היום.

שווים אזכור –

• קליבלנד מפסידה שלוש פעמים ברציפות. לא, לא קריטי אבל עדיין מרים גבות.
• דריימונד גרין נראה כמו אחד שיש לו חתיכת קוף על הגב, במיוחד בהקשר של קליבלנד.
• מי זה השחקן הזה ביוסטון שמוסר 10 אסיסטים למשחק וקורא לעצמו ג׳יימס הארדן? האם יש עתיד (אמיתי) לבחור ובעקבות השינוי באופי המשחק יהיה אולסטאר שירצה לחבור אליו? השבוע הוא הסתכל לגולדן סטייט בלבן של העין, רשם טריפל-דאבל באולם הביתי שלהם וחזר הביתה עם ניצחון יוקרתי אחרי שתי הארכות.