אנחנו מצטרפים למשחק שתי דקות לסיום הרבע האחרון, הכדור נמצא אצל ראסל ווסטברוק ומולו ניצב לברון ג'יימס המאיים. שתי שניות לסיום ההתקפה, ווסטברוק יוצא מחסימה מתוזמנת היטב של מרק גאסול וקולע שלשה ענקית עם כדור שיוצא מידיו כמה מאיות השנייה לפני שנגמר שעון ה-24. המצלמה עוברת לקלוז אפ על ביונסה ההריונית וג'יי זי אשר קופצים בשורה הראשונה יחד עם עשרות אלפי צופים אחרים, השופטים מתכנסים כדי להחליט האם לגשת אל מסכי הטלוויזיה כדי לאשר את הסל ולאחר שתי דקות של הילוכים חוזרים מאשרים את הסל!
אישור הסל מעמיד את התוצאה על 151-112 לטובת המערב במשחק ה-All-Star השנתי והתוצאה מעניינת רק את חובבי הסטטיסטיקה, שסופרים לווסטברוק טריפל דאבל מפלצתי של 50 נקודות, 20 אסיסטים ו-15 כדורים חוזרים וחוזרים לבלוס את הנקניקיה שהם בדיוק קנו בדוכן הקטן שממול, דואגים לנקות את החרדל מהפרצוף כי תכף יש פסק זמן ואולי יצלמו אותם במצלמת הנשיקות המפורסמת.
ברוכים הבאים לאירוע הגדול של השנה, האירוע בו השואו מדורג רק מתחת לחוויית הצופה במגרש או בבית, המקום בו התחרותיות קיימת פחות ממפגש מספר 3 בעונה הסדירה בין מינסוטה לניו ג'רזי נטס, המקום היחיד בו זאזא פאצ'וליה כמעט ונבחר לפני דריימונד גרין, משחק ה-NBA All-Star. משחק זה אינו עומד בפני עצמו, הוא שיאו של סוף שבוע שלם הכולל תחרויות מגוונות ומעניינות יותר או פחות כמו משחק האירופאים הצעירים נגד האמריקאים הצעירים, משחק הסלבריטאים, תחרות ההטבעות, השלשות, או תחרות ה-Skills, בה מציגים שחקנים נבחרים את מגוון יכולות הכדורסל שלהן. במשך השנים, זכינו לשלל תחרויות שונות אשר נועדו "לפלפל" מעט את סוף השבוע הזה. חלקן זכו להישאר איתנו שנים והפכו לחלק קבוע בתחרות, חלקן הבליחו לשנה או שנתיים ונשכחו בתהומות הנשייה כמו תחרות ה"חיובים" בה לקח עמרי כספי חלק בעונת 2009-10. תחרותיות, ככל הנראה, לא תחזור למשחק של הילדים הגדולים בקרוב. אז כמו שאומרת האמרה המפורסמת, אם אינך יכול להם, הצטרף אליהם (אוי, כמה שזה טוב יותר באנגלית). לכן, הנה לפניכם כמה תחרויות שבאמת יעזרו לפלפל את סוף השבוע הזה:
תחרות קליעות עונשין (או הפרס על שם דיאנדרה ג'ורדן)
כמו תחרות השלשות, רק הפוך. אוספים את כל השחקנים עם 50% ומטה בקליעות עונשין ומחכים לשחקן האחרון שיצליח לקלוע שתי קליעות ברצף. שיא האירוע: דוויט האוורד ודיאנדרה ג'ורדן בקרב אחד על אחד עד שאחרון הצופים מתייאש ונרדם!
תחרות יכולות לשחקני כמעט (או גם ריקי רוביו יכול)
בהתאם לגישה השיתופית, בה כולנו מנצחים, תחרות זו תחליף את תחרות היכולות המסורתית בה השחקנים צריכים לכדרדר בין מכשולים, למסור מסירה מדויקת, לקלוע ליי אפ ולקלוע שלשה.
בהתאם לחוקים החדשים, יוכל שחקן לוותר על אחת המשימות ובכך להראות לעולם שגם הוא יכול.
דמיינו למשל את ריקי רוביו משתתף בתחרות הזו בלי הקטע המעצבן הזה של לקלוע לסל במרחק של יותר מחצי מטר, או את ווסטברוק כשלא מכריחים אותו למסור את הכדור לאף אחד. הנאה מובטחת! שיא האירוע: הפרצוף של אנדראה ברניאני (מגיע להופעת אורח מאירופה) כשמספרים לו שהתחרות כוללת גם קטיפת ריבאונד.
Shaqtin a fool live (או ההצגה של ג'בייל מקגי)
משחק אחד על אחד בין אגדת הפינה ג'בייל מקגי לבין הטוען לכתר מרסליניו הוארטס. לפני המשחק יוקרנו חמשת הפאשלות הגדולות של כל שחקן, ומטרת המשחק היא לבחור את מלך הפינה הבלתי מעורער. רק דמיינו את ההנאה של שאקיל אוניל בזמן שהוא מפרשן את המשחק הזה בלייב. שיא האירוע: שאקיל אוניל מזמין לתחרות את מונטרז הארל ומנסה לומר את שמו שלוש פעמים ברציפות.
קרב ויקינגים עד הסוף המר (או המקום היחיד בו יוכל ווסטברוק לנקום בדוראנט)
כמעט בכל שנה בשנים האחרונות אנו עדים לסכסוך מתוקשר הקשור למעבר סנסציוני של שחקן לקבוצה מסוימת, אשר לא באמת מוכרע על המגרש. דוגמאות קטנות לכך הן הסכסוך בין דן גילברט ללברון ג'יימס לאחר "ההחלטה" הזכורה לשמצה, או למשל הקרב הגדול בין ווסטברוק לדוראנט העונה. לכל מתמודד תינתן האפשרות לבחור מהי התחרות בה יתמודדו (למשל גילברט וג'יימס בתחרות שריפת חולצה של השני) במגרש שווה. במקרה של 1-1 בתום שתי תחרויות ייערך סיבוב מכריע בבחירת הצופים. החוק החשוב ביותר הוא שאחרי התחרות השלישית אסור יותר לדבר על הסכסוך באף כלי תקשורת כלשהו וסוף סוף הצופים יזכו לשקט מהנושא. שיא האירוע: דיוויד בלאט מופיע מאחורי הקלעים ומזמין את טיירון לו לתחרות כתיבת תרגילים שלברון ג'יימס יבטל.
* טור זה הינו הומוריסטי (או לפחות ניסה להיות) ובא כולו כדי להגחיך את מה שהפך להיות האירוע הענק הזה בשנים האחרונות. בקיצור, תחזירו לי את התחרותיות לAll-Star!
