//מאת סלע רגב
שוק שידורי הספורט חווה בשנים האחרונות מהפכות ושינויים בקצב מואץ ועליית מחירים חסרת תקדים. בעוד שהנגישות לסרטים, סדרות ותוכן נוסף מאבדים את הבלעדיות והאקסקלוסיביות שלהם, בשידורי הספורט מתרחש תהליך הפוך לגמרי.
ההשפעות הן דו כיווניות. נטפליקס ואמזון שעוקפות את הצורך בכבלים או בלווין, או סלקום tv, שמושתתת על פורמת אינטרנטי ומציגה אלטרנטיבה זולה משמעותית ליס והוט, גורמים לירידה במחירי השוק, אמנם בצורה מתונה אך ירידה. ומצד שני, מחירי רכישת הזכויות לשידורי ספורט נמצאים בנסיקה אדירה ונותנים את הטון למחיר הסופי של החבילה.
לאפקט השידור החי, התסריט הלא כתוב ולא צפוי שקיים, והצורך בלקיחת חלק עם ”קהילה מדומיינת” שמלווה את הקבוצה שלך במתח, בשמחה ועצב, אין תחליף. החוויה של צפייה במשחק בשידור חוזר לא מתקרבת לחוויה בשידור חי, כמעט כמו להשוות חווית אצטדיון לחווית טלוויזיה. איכות החלופות הקיימות של שידורים בצפייה ישירה לרוב מאכזבת ומלווה בקאטים בשידור והשחקנים במגרש התקשורת מבינים זאת היטב.
מכאן אפשר להבין את המהלך של קבוצת RGE (המחזיקה בספורט 5), לרכישת הזכיון המחודש לשידור ליגת האלופות במחיר של פי 5 מהעלות הקודמת, כל זאת על מנת לחסום את כניסתה של פרטנר למגרש של שידורי הספורט ולשמור על מירוץ מצומצם. לכך אפשר להוסיף את האובדן של הליגה הספרדית ל-one, ואת שידורי ליגת העל לצ’רלטון. ראוי לציין שגם במגרש של שידורי ליגת העל בכדורגל הייתה עליית מחירים דרמטית בזיכיון על שידור משחקים, מ-43 מיליון שקל ל-126 מיליון שקל עבור הזיכיון.
כל אלה מביאים למצב בו ערוצי הספורט מגולמים במחיר שאנו משלמים עבור כלל החבילה של יס והוט. חלק מצופי יס כבר “זכו” לפספס אירועי ספורט, בעיקר משחקי מכבי ת”א בכדורסל, בעקבות מאבקים פנימיים ומשחקי אגו. כמו כן, המעבר של ערוץ הספורט ל-4 ערוצים על מנת לאפשר יותר שידורים מאפשר להם לדרוש תשלום נוסף עבור כלל הערוצים, והמעבר של צ’רלטון לשני ערוצי ספורט, והבקשה שלהם לקבל אפיק נוסף, עלולה אף היא להעלות את מחיר החבילה. אלה הן דוגמאות לניסיון לשליטה בכלל השוק. מצד אחד יש לנו יותר אופציות לצפייה ושידורים חיים, אך נשאלת השאלה גם על טיב איכות החומר. כלומר, ספק כמה תמורה אנו מקבלים עבור הכסף שאנו משלמים באפשרות לראות כדורגל מהליגה הסינית או מהליגה השוויצרית.
אז מה הפתרון? אין ספק שהציפייה שלנו היא שנציגי הציבור שמייצגים אותנו בכנסת יפעלו לטובת הצרכן ויבצעו רפורמות וחקיקה שיאפשרו הגנה על הצופה, אך בפועל אנו עדים למגמה של הפרטת שידורי הספורט ועליית מחירים חסרת תקדים שתגולם במחיר אותו נשלם לחברות הכבלים והלווין. אופציה נוספת היא שינוי הפורמט לפורמט של ppv עבור משחק. כך החברות ילחמו לשדר ספורט איכותי ואנו נוכל לבחור בפינצטה את מה שאנו מעוניינים לראות, אך כנראה שגם זו תוביל לאינפלציה של המחירים.
כנראה שכל עוד מתקיימים קשרי הון שלטון, ושוק התקשורת בישראל כה מצומצם ושופע בבעלויות צולבות, מי שיאלץ לשלם את המחיר – אלה אנחנו, תרתי משמע.
