מכבי חיפה סוגרת כבר 6 שנים של אי הצלחה מקצועית, זה כמובן בהנחה שהצלחה מקצועית נמדדת בתארים. מן הסתם, יש מדדים נוספים להצלחה אליהם בד"כ לא מתייחסים בתקשורת ובוודאי שלא אוהדי הקבוצה.
המהפכה שהנהיג יעקב שחר במכבי חיפה ולמעשה בכל הליגה היא מהפכת הניהול המקצועני. בעצם הגעתו למכבי חיפה הביא עמו שחר סטנדרטים של ניהול עסקי, בקרה כלכלית ("עונה פיננסית") ומקצועיות בקבלת החלטות ואופן התנהלות המועדון. התנהלות זו אינה קשורה בהכרח או באופן ישיר לעובדה שהמועדון עוסק בכדורגל ומדובר בעיקר בסטנדרטים של סדר ובקרה הרצויים להתנהלות של כל ארגון עסקי.
השילוב בין הסטנדרט הניהולי לבין התשוקה של חיפה לתארים, הראשוניות וקהל האוהדים הספיקו לייצר את קפיצת המדרגה הנדרשת וכך עולם הניהול העסקי שיפר את ההתנהלות הספורטיבית וקרב את מכבי חיפה לתארים. ככל שהזמן חלף קבוצות נוספות הצטרפו למהפכה ויותר ויותר מועדונים אמצו את הסטנדרטים של התנהלות עסקית וכלכלית נכונה ולמעשה כיום רוב מועדוני ראש הטבלה של הליגה הם מועדונים בהם יש התנהלות עסקית סבירה (בוודאי לאחר השינוי שהתרחש בהפועל תל אביב השנה).
מכבי חיפה מצידה המשיכה להתייעל והמעבר לאצטדיון חדש רק חיזק את הצורך בהתנהלות עסקית מהודקת יותר, מחלקת שיווק מנויים אין האוס, ניהול האופרציה של משחק באצטדיון גדול וניהול הקשר עם האוהדים, כל אלה מקבלים במכבי חיפה התייחסות רצינית ביותר. ההנחה התמידית היא שככל שהמועדון יהיה מקצועי יותר כך (כפי שהיה בעבר) יגיעו גם התארים הנכספים.
אם בודקים את ההחלטות של יעקב שחר ושל המועדון לאורך כל הדרך בשנות המשבר רואים דבר אחד ברור- כל ההחלטות הן החלטות מקצועיות. בחירת אנשי המקצוע היא על פי המזג שלהם, על פי היכולת שלהם להתאים לרוח המערכת וזאת לפני הבדיקה של הכישורים המקצועיים שלהם. התוכן של התעסקות המועדון, הכדורגל, התשוקה והרצון לייצר הישגים קיימת במכבי של שחר, אבל היא שנייה לאופן ההתנהלות המקצועי.
כך נוצר מצב פרדוקסאלי שהמועדון החיפאי רק משדרג את יכולותיו המקצועיות בכל מה שנוגע לניהול ולמרות זאת חווה כישלון אחרי כישלון בתחום הספורטיבי עליו הוא מופקד. מכבי חיפה מוכרת יותר ויותר מינויים, מערך הדוברות שלה נהיה רק יותר ויותר משופר, המערך הלוגיסטי שלה מדהים (תראו את ההבדל בין סמי עופר של הפועל לזה של חיפה בכניסה לכל משחק) וככל שזה קורה הקבוצה הולכת ומאבדת מנשמתה – מהתשוקה לניצחון. 30,000 אוהדים ממלאים את האצטדיון כל משחק הוא חגיגה של סדר מופתי, משפחות מגיעות לאצטדיון, התפאורה כבר מוכנה והתופים רועמים… כל מה שמסביב וקשור לאופני ההתנהלות לא פחות ממדהים, רק הכדורגל… אפור, עצוב וחסר תשוקה…
אולי ההחלטה האינטואיטיבית על זהות המאמן… המוטיבטור… אולי היא ראשיתו של השינוי.
