// מאת מתן בכור

מקום 15, 5 נקודות מהקו האדום, 5 ניצחונות בלבד.

במידה ונשים את ההצלחה האירופית של לסטר סיטי בצד, מדובר בעונה רעה מאוד לקבוצה שבעונה שעברה ביצעה את הסנסציה הגדולה ביותר בהיסטוריה של המשחק. ישנם ההסברים שמחוץ למגרש: עליית השתן לראש, ההכרה עם העובדה שהם לא יוכלו לשחזר את מה שקרה בעונה שעברה ותחושת שובע לאחר השגת הישג פנומנאלי על סף הבלתי אפשרי, אך אני כאן בכדי לדבר מקצועית: מה לא עובד העונה בלסטר סיטי?

את הנתונים כולנו יודעים. לסטר נמצאת כרגע בסכנת ירידה ולמרות ההצלחה והסיום במקום הראשון בליגת האלופות (מיקום מעט שקרי בהתחשב בבית הקל), היכולת על המגרש לא מתקרבת למה שראינו בעונה שעברה.

בואו נפרוס את הסיבות:

1. אנגולו קאנטה – אני לא עוקב אחרי משחקי צ'לסי העונה, אבל ברור לי לגמרי למה הם במקום הראשון. כשיש לך את הקשר האחורי הכי טוב בעולם, דברים מסתדרים מעצמם. כן, קאנטה הוא הקשר האחורי הטוב ביותר בעולם. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא שרק העונה ניתן לראות כמה השפעה הייתה לו על המשחק של לסטר והעובדה ששחקן אחד, דפנסיבי בתפקודו, הוא ההבדל בין המקום הראשון למקום החמישה-עשר, אומרת הכל. לסטר לא מוצאת פתרון לעזיבתו של קאנטה ולטעמי מדובר במשימה בלתי אפשרית. כששחקן וורלד קלאס עוזב קבוצה בסדר הגודל הזה, לא ניתן להחליפו. עם כל הכבוד לדניאל אמרטי, נמפלאס מנדי ואנדי קינג, שלושתם שחקנים טובים, אך פערי הרמות מקאנטה גדולים מדי. השטחים באמצע המגרש, שהיו מכוסים באופן מדהים על ידי קשר נבחרת צרפת בעונה שעברה, הפכו לחופשיים וקלים יותר לתנועה העונה.

   

2. משחק ההגנה – לאחר 12 משחקים בלבד בעונה שעברה, היו ללסטר 267 חטיפות כדור. העונה, לאחר 21 משחקים, הם השיגו 174 בלבד. גם במספר התיקולים במשחק יש ירידה: 23 בעונה שעברה לעומת 16 העונה. משחק ההגנה של לסטר בעונה שעברה לא היה יוצא דופן- עדיין היו לא מעט הזדמנויות לקבוצות היריבות, אבל כנראה שהכל הלך ללסטר בעונה שעברה והעונה העייפות נותנת את אותותיה על שחקנים כמו מורגן, הות', פוקס, אוקזקי וורדי, שהעבודה ההגנתית שלהם בעונה שעברה הייתה המפתח לאי ספיגות במשחקים רבים שהסתיימו בתוצאות מינימליות. ובלי שום מילה על כך שצמד בלמים בני 33 זה לא המתכון האידיאלי להצלחה…
3. לסטר נלמדה – לסטר היא אלופת אנגליה. כולם מדברים ומכירים אותה וזה הופך אותה למטרה. כולם רוצים לנצח את האלופה ומתכוננים כפי שמתכוננים למשחקים הכי גדולים. הקבוצות האנגליות עשו העונה את מה שהן לא הצליחו לעשות כל העונה שעברה: שיעורי בית. למדו את השועלים, את סגנון המשחק הדי פשוט להבנה ויישום על המגרש מביא להן תוצאות.
4. "תסגרו את מחרז, וננצח" – המשפט הזה נאמר על ידי וולטר מזארי, מאמנה של ווטפורד שניצחה את לסטר העונה. למרות שמחרז כבש באותו משחק מהנקודה הלבנה, מזארי הבין עיקרון פשוט מאוד לאחר ששם לב לסעיפים 1-3: בהיעדר משחק ההגנה ומשחק הלחץ האנרגטי והסוחף שהיה ללסטר בעונה שעברה, ללסטר יהיה קשה יותר לצאת למתפרצות. במשחק פתוח ללסטר יש רק את הקוסם האלג'ירי שיבצע את המהלך הבלתי צפוי בכדי לכבוש שערים. במידה ומחרז נסגר, ללסטר לרוב הפעמים אין פתרון התקפי.

אגב, לא פספסתם את הפסקה על ג'יימי ורדי. ורדי היה החלוץ המושלם לשיטה של העונה שעברה, שיטה שהפכה ללא רלוונטית העונה והפכה את ורדי לחלוץ לא רלוונטי בחלק מהמשחקים. ורדי לא יכול לכבוש כמויות דומות לעונה שעברה אם הוא בכלל לא מגיע למצבים ולכן לא מצאתי לנכון לראותו כאחת מהסיבות לירידה הדרסטית ביכולת.

בסופו של דבר, נראה שהעונה דברים חזרו לקדמותם. הסגל הנוכחי של לסטר הוא סגל שככל הנראה מתאים לאמצע הטבלה של הפריימירליג, ועם הלחץ שיצרו הציפיות, העייפות, הפציעות והקושי לשחק כמו קבוצה גדולה, לסטר הגיעה למצב שהיא ככל הנראה תצטרך להיאבק על חייה עד סיום העונה. סיומו של החלום וחזרה למציאות עבור השועלים? אל תשכחו שיש שמינית גמר צ'מפיונס נגד סביליה…