שוב חוזר הניגון ואני חוזר הביתה לאשדוד. בשעה 17.00 עוזב את המשרד ברמת גן כשהכיוון הוא אצטדיון הי"א באשדוד. למי שלא מכיר אז אמש הסתיים משחק העונה בצמרת ליגת ב' דרום ב' כאשר עירוני אשדוד (3) פגשה את בית"ר נורדיה ירושלים (1). שני מועדוני האוהדים שמביאים עמם קהל אמיתי, חי ובועט. לא עוד קהל קונצרטים.
החבר'ה בעבודה כבר לא יכולים לשמוע אותי מדבר על המשחק. "עד אשדוד כדי לראות משחק בליגה ב'?", "אתה לא שפוי בנפשך". אולי אני לא, אבל לך תסביר להם שגנבו לך את האהבה עליה גדלת וחונכת. ופתאום באמצע קיץ בהיר, אחרי 16 שנים, אותה אהבה אבודה קמה מהקבר והפעם היא חזקה מתמיד. 45 דק' נסיעה למשחק בליגה ב', כן יש גם כאלו. 45 דק' של רעידות ושל התרגשות שאין לי מספיק מילים בארסנל לתאר. טוב מספיק עם הדרמתיות, בואו נחזור למשחק.
בדרכי למשחק אני מתכתב עם חברי אוהדי בית"ר נורדיה. מחליפים חששות, משתפים בתחושות ובכלל נראה כאילו שני המחנות בכוננות שיא (מה שלא ניכר יותר מדי במשחק עצמו).
לא יצא לנו להיפגש לפני או במהלך המשחק בגלל הפרדה מוחלטת שהטמיעו באצטדיון. אולי זה בגלל המתיחות ששררה בין המועדונים שבועיים טרם המשחק. אותה מתיחות שנבעה על רקע העברתו של שחקן מ.ס אשדוד (אותה קבוצה מאוחדת של עירוני והפועל, אותה אהבה נכזבת) לבית"ר נורדיה. בקרב חלק מאוהדי עירוני קיימת הסברה כי בהנהלת מ.ס אשדוד עושים את הכול על מנת לפגוע בעירוני וזה התבטא בהתחממות הגזרה. את דעתי האישית אשמור לעצמי.
שריקת הפתיחה
האצטדיון התמלא באוהדים צהוב כחול ואילו ביציע האורחים שלטו דגלי השחור צהוב של הבית"רים. כ-3000 איש פקדו את הי"א וסיפקו תפאורה שלא מביישת אף משחק בליגת העל. אין צורך לציין שמות, אך יש קבוצות בליגת העל שלא מצליחות למשוך אפילו 200 אוהדים ליציע.
המחצית הראשונה היתה בשליטה אשדודית מוחלטת, עם החזקת כדור בסביבות ה 70 – 30 לטובת המארחים. שליטה בקישור, משחק מסודר, אך מה לעשות שמטרת המשחק היא להכניס את הכדור לשער ולא להחזיק בכדור. פפ גווארדיאולה טען פעם שהחזקת כדור היא אמצעי ולא מטרה. 4 מצבים בטוחים לגול נגמרו ב-0 מאופס על לוח התוצאות.
המחצית השנייה כבר נראתה אחרת לגמרי. עירוני עלו בלי אותו רעב שאפיין את הראשונה, שחקנים עייפים בלי אוויר בריאות לא זכו לחילוף, ובדקה ה-65 זה בא לידי ביטוי. טעות אחת של עירוני בהגנה וחלוץ נורדיה, אדם מזרחי, נעץ כדור לא חזק במיוחד לרשת והקפיץ את הבית"רים לשמיים.
בכלל, לעניות דעתי, ניהול המשחק של ספסל עירוני היה כושל. המאמן לא הגיב לחילופים של נורדיה בזמן, לא החליף שחקנים עם הופעה חלשה והגרוע מכל, עד שהבין שצריך חילופים, הם הגיעו רק בדקה ה-85 בדמות שלושה חילופים ברצף. לא זכורה לי קבוצה שמחליפה שלושה שחקנים בדקות האחרונות ולא למטרת משיכת זמן (הרי אנחנו בפיגור).
ובכל זאת, בשביל לסיים בטעם טוב כי העונה עוד ארוכה, תצוגת הקהל זה שם המשחק.
עידוד בלתי פוסק לאורך 90 דקות (רושם מילים אלו ללא גרון ברכבת בדרכי הביתה), תפאורה, שירים מקוריים ומשפחות שלמות ביציעים כולל משפחתי שלי.
אז נכון, עירוני הפסידו, אבל אין לנו מה לאבד את הראש. צריך להתעודד ולרוץ קדימה כי בשבת מחכה לנו עוד משחק עונה מול השנייה בטבלה – רהט.
ולסיכום, בנימה אישית. חברים, מכאן אני מזמין אתכם לקחת חלק פעיל באהבתכם לקבוצות שלכם. אל תשכחו כי הכדורגל שייך לאוהדים, לא זאת לא עוד קלישאה ולספקנים מספיק לראות את הווידאו מטה (אוהדי הקבוצה נשארים עם השחקנים ומעודדים אותם למרות ההפסד הכואב), את המסקנות תסיקו לבד. אולי כשהעסקנים יוחלפו באנשי מקצוע הכדורגל הישראלי יעלה מדרגה.
