אף פעם לא הייתי במשחק אליפות.
הקבוצה שלי, הפועל ראשון לציון, מעולם לא התקרבה לכך ולא הזדמן לי לראות קבוצות אחרות עושות את זה.
אחרי המחזור האחרון כשהתברר שב"ש יכולה לזכות באליפות במשחק מול מכבי חיפה, החלטתי לקנות כרטיסים למשחק. אמרתי לעצמי שבטוח יהיה מעניין, או אליפות לב"ש או דרמה.
לקחתי את הבן ואת ידידי עפר (בלי ו'), אוהד הפועל חיפה מסור, ויצאנו לדרך בתקווה לראות את האדומים חוגגים על חשבון הצהובים, וכמובן על חשבון הירוקים.
בלי לתאם בינינו, כולנו לבשנו לבן, גם חגיגי וגם קצת ניטרלי, וכמובן כי צפינו שב"ש תעלה בצבע תואם ותלבש כחול.
התיישבנו לנו בצמוד לגוש האדום של אוהדי הפועל ב"ש, כשמסביבנו גם הרבה ירוקים וקצת אדומים, מעורבבים באווירה די רגועה.
עפר ציין בסיפוק, ואף טרח לתעד זאת במדיה השיתופית, שמעולם הוא לא ראה כל כך הרבה אדומים באצטדיון.
ואני אוסיף במאמר מוסגר שהם גם מעודדים, שרים, מתופפים וקופצים הרבה יותר מהאדומים המקומיים.
זה קצת מוזר עבור אוהד כדורגל להגיע למשחק ללא קבוצה אהודה, אז כמובן שמיד בחרנו בהפועל ב"ש, כל אחד מסיבותיו הוא וכולן נכונות: שנאת הצהובים המשותפת, שנאת הירוקים של אחד מאיתנו, אהבת האנדרדוג (כן, כן ב"ש היא עדיין אנדרדוג ביחס לאימפריה הצהובה) וכמובן התקווה האגואיסטית שלי לראות סופסוף חגיגות אליפות.
כבר מהפתיחה היה ברור ששחקני ב"ש קיבלו הוראה מגבוה שאסור לקחת אליפות בחיפה וחייבים לדחות את ההכרעה לשבוע הבא, כי אז יש משחק ביתי, ויהיו הרבה יותר אוהדי ב"ש במגרש.
חיפה פתחה בלחץ אדיר, וגם ב"ש פתחה בלחץ אדיר.
חיפה לחצה על ב"ש, והיא מצידה לחצה על עצמה, ולא הצליחה לעשות כלום. מזל שדודו גורש השוער לא הקשיב להוראה מגבוה, והציל את ב"ש שוב ושוב מספיגה.
מליקסון מגרד שער מכלום לקראת ההפסקה, השרופים מאחורי השער מדליקים חזיז, ולנו יש תקווה קצת יותר גדולה לראות אליפות.
איך שאני אומר לחברים שאני מקווה שלא יהיה לנו גארבג' טיים כל המחצית השניה, ראדי שוכח שהוא בב"ש וכבר לא במכבי, מוסר לחן עזרא שמסובב נפלא לרשת. 1-1.
מהרגע הזה היה נראה ששחקני ב"ש עושים את כל המאמצים לספוג עוד שער. לא הצלחתי לספור את כמות איבודי הכדור ליד הרחבה שלהם, שרק בגלל ההתקפה החלודה של חיפה לא נגמרו בעוד שערים.
בכר מכניס את המושיע ברדה, אבל אני לא מתרשם שמישהו בקישור של ב"ש מעוניין למסור קדימה. המחשבה שלהם אחת ויחידה – איך לא סופגים.
לקראת הסיום מופיעה הודעה גדולה על המסכים, מלווה בקריינות מאיימת, שאם הקהל יפרוץ למגרש בסיום, הקבוצה תקבל קנס של הפחתת עשר נקודות.
אני תוהה מה אנחנו מפספסים. הרי מכבי ת"א מובילה, כאן תיקו וב"ש אפילו לא מנסה, כך שאין סיכוי שתהיה כאן אליפות.
אחרי עשר דקות הכל מתבהר. הכרוז פשוט רצה להרדים או לבלבל את שחקני ב"ש, וזה הצליח לו.
איבוד כדור של ב"ש במרכז המגרש מוליד מהלך שכולל כמה מרכיבים קצת דימיוניים, לדוגמא חן עזרא מחליט החלטה נכונה ומוסר בזמן, לדוגמא משומר פורץ נפלא באגף, לא נופל כשדוחפים אותו, ובועט מדוייק לשער. 1-2 לחיפה. אני אמנם משוכנע שמשומר ניסה להגביה, אבל מה זה חשוב – ב"ש מפסידה פעם ראשונה מאז ימי הביניים.
אף פעם לא הייתי במשחק אליפות.
