//נכתב על ידי אילון ויזל

צ'לסי ניצחה את ווסטהאם 2-1, עם שער דרמטי בדקה ה-89 של קוסטה. זה אמנם הלך קשה, אך על הדשא ראינו שליטה מוחלטת של הבלוז לאורך כל המשחק, למעט כמה נסיונות של פאייט (16 נסיונות התקפה לשער של צ'לסי לעומת 7 של ווסטהאם). במשחק הזה ניתן היה להתרשם לראשונה מצ'לסי של קונטה ולהיווכח שמדובר בקבוצה שונה מצ'לסי של העונה שעברה. היו במשחק הזה אלמנטים מעניינים של צ'לסי שיהיה מרתק לראות האם ישמרו לאורך העונה.

איך הם עשו את זה? או יותר נכון, איך קונטה עשה את זה?

השימוש ההתקפי במגנים: איבנוביץ' ואזפיליקווטה עלו להתקפה לא מעט פעמים. המצב הגדול הראשון של המשחק היה כשאיבנוביץ' חדר לרחבה, ובעט בשמאל בעיטה מצוינת שאדריאן צריך לקבל צל"ש על כך שהציל אותה. המגינים המשיכו להשפיע על משחק ההתקפה כשאזפי בהמשך כשהלחץ האפקטיבי שלו עזר לו בחילוץ כדור וגרם לפנדל שהכניס את הפטישים לפיגור. לאורך כל המשחק, השילוב של אזפיליקווטה והזאר גרם לבעיות באגף הימני של ווסטהאם, בעוד שבצד של איבנוביץ' וויליאן ראינו פחות שיתוף פעולה בין השניים.

נטרול המשחק ההתקפי של ווסטהאם: קונטה עלה עם קישור מאוד לא מסורתי,  2 קשרים אחוריים טבעיים.  מי עולה ככה למשחק שבו לא רק שהוא לא מחפש בונקר, אלא אפילו פייבוריט? חייב להגיד שהופתעתי. אלא שהדבר השתלם בענק. צ'לסי הצליחה לנטרל לחלוטין את משחק ההתקפה של ווסטהאם עוד לפני שהם הגיעו לחצי המגרש של צ'לסי.

בגרף לעיל, ניתן לראות ש-8 מתוך 12 התיקולים המוצלחים של צ'לסי הגיעו עוד בחצי של ווסטהאם, משמע לפני שהם בכלל הצליחו לצאת להתקפה. אפילו אוסקר תרם למאמץ ההגנתי עם 6 תיקולים מוצלחים ומשחק הגנתי מצוין. השליטה המוחלטת באזור הקישור הובילה ל62% החזקה בכדור. ברגע שצ'לסי ניטרלו את המשחק השוטף של ווסטהאם, האיום היחיד שנשאר להם לטפל בו היה הכדורים הארוכים (24% מהמסירות של ווסטהאם היו כדורים ארוכים) לעבר קארול, שאיתו קהייל וטרי הצליחו להתמודד.

שתי נקודות נוספות שעלו מהמשחק הזה:

• מאמן חדש, קבוצה חדשה וקנטה עדיין מגיע לכל מקום במגרש, איזה שחקן.
• הזאר של המחצית הראשונה היה הזאר גרסת 14/15 וההפך הגמור מעונה שעברה. 9 מתוך 11 פעמים שהוא ניסה לעבור שחקן עם הדריבל האימתני שלו הוא הצליח. הוא יזם, היה פעלתן ומלא ביטחון בעצמו. הפצצה שבעט בפנדל שיקפה זאת יפה. בנוסף, הזאר הקשה מאוד על אנטוניו. כל כך הקשה עד שאנטוניו הוחלף בדקה ה-51 אחרי הופעה רעה. במחצית השנייה הזאר קצת יותר נצמד לקו ללא תזוזה, ובסופו של דבר הוחלף, ועדיין סיים כ"איש המשחק".

צריך להגיד שאפו לקאנטה על משחק מצוין, הן הגנתית והן התקפית (95% דיוק במסירה). אולי כל מה שהסגל הזה היה צריך הוא רענון בקווים ויותר מוטיבציה? אפשר לראות את הפוטנציאל בסגל כשהם לא מורדים במאמן. לא רוצה לקפוץ למסקנות, אבל העתיד בצ'לסי נראה לא רע בכלל.