כפי שניתחתי בטור לקראת המשחק, היה נראה לכאורה שמכבי ת"א מגיעה למשחק ברצף הכי טוב שיכלה לבקש. ניצחון אדיר בדרבי, ניצחון חוץ בהולנד ועל גבה הקבוצה סוחבת 27 משחקים ללא הפסד בליגת העל, מאז דצמבר 2015, אז הפסידה להפועל ב"ש. בעונת 2006/07 הגיעה מכבי לרצף נאה של 19 משחקים ללא הפסד, אז פגשה במכבי חיפה והפסידה לה 1-0. עשר עונות חלפו, ולמרות רצף נוראי של כמעט 7 שנים ורצף של 21 משחקים בהם מכבי חיפה ניצחה 12 פעמיים לעומת 2 ניצחונות בלבד למכבי ת"א, תקופת ג'ורדי קרויף הביאה אתה את המפנה ולמעשה מאז שנת 2012 ובמשך 14 משחקים מכבי חיפה לא זכתה לנצח את הצהובים.
אבל אז הגיע שותא ארבלדזה ועם הרכב מוזר ללא חלוץ וללא קשר אחורי, למעשה העלה את מכבי ת"א למשחק עם שתי רגליים קשורות. ההגנה של מכבי, שגם כך העונה איננה מבריקה, בלשון המעטה, המשיכה כהרגלה באטיות, בלבול וחוסר סדר והשער הראשון של אלירן עטר לא איחר להגיע. מעבר להרכב המוזר, היה נראה גם שאבלדזה לא מגיב נכון למשחק, נקודה שחוזרת כבר מספר משחקים וחבל לראות שמשחקים שעוד ניתן להציל מהם משהו אובדים בגלל שהמאמן אינו מגיב בזמן.
אבל אי אפשר לתלות את ההפסד הזה, שקטע שני רצפים אדירים, רק על המאמן. אלו לדעתי הנקודות שגרמו למכבי ת"א להפסיד את המשחק הזה לחיפה (לה מגיעות כל המחמאות, ובייחוד לרנה מולנסטיין על ניהול משחק חכם ולעמרי גלזר על נעילת השער):
- עמרי בן הרוש. במהלך המחצית הראשונה, בהתקפה די מקרית של מכבי חיפה נהדף כדור מהגנת מכבי לעבר עמרי בן הרוש שנשמר ע"י שחקן של חיפה. בן הרוש, במקום להשתלט על הכדור האיטי ולבעוט אותו קדימה, החליט לתת לכדור לצאת החוצה, להתקפת מכבי חיפה לעלות וללחוץ על הגנת מכבי, ואת הוצאת החוץ הוא כבר דאג למסור לאיגיבור שהיה מכוסה על ידי שני שחקני חיפה, והכדור נגמר במזל בבעיטה מעל השער של נטע לביא. כבר תקופה ארוכה שהמגן השמאלי של מכבי לא בשיאו. היה נראה בתקופה האחרונה שהוא מתחיל לחזור לעצמו, אבל למשחק הזה היה נראה שהוא עלה בלי חשק.
- מדוניאנין ובניון. אין חולק על הכישרון של שני השחקנים. מדוניאנין אולי השחקן הכי טוב של מכבי מתחילת העונה ועל האיכויות של בניון באמת שאין צורך להרחיב. אבל לשים את שניהם ביחד באותה קבוצה זה פשוט לבטל את שניהם. סגנון המשחק שלהם דומה, האופן בו הם מחלקים כדורים הוא דומה וזה פשוט יצר פקק במרכז המגרש שהביא לכך שבמחצית הראשונה כמעט ולא חולקו כדורים שהביאו למצבי בעיטה לשער, מה שמביא אותי לנקודה הבאה –
- חוסר דיוק במסירות. אם יש משהו שבלט במשחקיה של מכבי עד היום וצרם היום לעין הוא חוסר הדיוק במסירות בעיקר בשני השלישים הקדמיים של המגרש. לא רק שנראה היה שמדוניאנין ובניון מפריעים זה לזה, אלברמן לא נכנס טוב למשחק כמחליף במקום גולסה חסר המזל (ואולי לתת לשחקן ששיחק כ"כ מעט בשנים האחרונות ארבעה משחקים בהרכב, בנבחרת ובמכבי זה קצת יותר מדי?) ועל איגיבור באמת שאין מה להרחיב בנושא הדיוק במסירות. חוסר הדיוק הזה בא לידי ביטוי גם בבזבוז המשווע של הקרנות והוצאות החוץ, שנראה כי מכבי לא שמה מספיק דגש על פוטנציאל התרומה ההתקפית של שני המצבים.
- טל בן חיים. זהו משחק שני ברציפות שטל בן חיים מוחלף. הפעם יצא במחצית כדי לפנות מקום לקיארטנסון (שאם לא יעבדו בשבילו יגמור בסוף כמו אורלנדו סה, שפורח בבלגיה). במידה ולא מדובר בסוג של סדרת חינוך של המאמן (שאני בעדה לגמרי, בן חיים חלוץ נהדר אבל חסר אחריות לחלוטין), לא ברור מהי החשיבה מאחורי הוצאת מלך השערים והשחקן הכי מהיר על המגרש, לפני שמנסים לפחות להעביר אותו לאגף השני לאחר שבוטל לחלוטין ע"י קגלמאכר.
אז הרצף נגמר, וכפי שאומרים, כל סוף הוא התחלה חדשה – במחזור הבא, נוסעים לבאר שבע מהמקום השני. יהיה חם.
