אוי לא מה קרה?! ספגנו גול מליכטנשטיין. לפטר! להשמיץ! אלישע להסתפר והביתה! לא נתקדם עם המאמן ולא נעלה למונדיאל!
והרי מבזק: לא נעלה למונדיאל. גם לא נתקדם במיוחד בקמפיין הזה. למה? כי אנחנו לא כל כך טובים. זה לא סוד. אנחנו מפונקים, מגדילים את עצמנו יתר על המידה, שחצנים, חסרי יסודות והרשימה לא תיפסק עד סוף הקמפיין הבא. לעיתים קורים ניסים, תומר חמד מפנק אותנו, טל בן חיים נותן רגעי קסם, אפילו דודו גורש מציל אותנו בשנייה האחרונה. מעבר לזה אין הרבה. אין יסודות, הכוכבים בעיקר מנסים להשתיק את המבקרים וההגנה נראית כמו הצרותן.
SO WHAT?
נקודות משני משחקים חשובים בבית המוקדמות: 6.
אלישע וחבורתו ניצחו משחק חשוב בפעם השנייה. מי יכול לשכוח את הביטוי השנוא ״הדייגים״? אז ניצחנו את הדייגים, ביכולת פושרת אבל ניצחנו, כמו גדולים.

נכון, מקדוניה כנראה לא תוציא נקודות מול אשדוד בי״א וליכטנשטיין עלולה לעשות פאדיחות אפילו מול הפועל פתח תקווה. אבל מכאן לביקורת כזו תוקפנית על הנבחרת, נסחפנו.
ברצוני להיצמד לביטוי של פרשן שאני פחות אוהב אך לעיתים הוא מניב פנינים. שגיא כהן שמו. הוא אמר על ההפסד של מכבי תל אביב לדאנדלק: ״עד שלא נבין שאנחנו תמיד קטנים באירופה, לא נתקדם״.

מכאן לאי הבריטי וללסטר. בעונה שעברה החבורה האדירה של ראניירי לקחה אליפות היסטורית, באו קטנים, מתפרצות, אחוזי שליטה נמוכים בכדור, שבע תוצאות 1-0 בעונה, %35 מכלל הניצחונות! אליפות אחת מדהימה. לסטר לא הייתה ראשונה בכיבוש, לא ראשונה בספיגות אבל הניצחונות הגיעו.
יש כאלה שיקפצו ויאמרו שהליגה האנגלית בעונה שעברה הייתה חלשה, אצלנו בבית המוקדמות איטליה הייתה חלשה בסמי עופר ועוד יותר מבזה בסקופיה במקדוניה, תיקו בין שתי האימפריות, אלבניה שהשתתפה ביורו הספיקה להפסיד לספרד, כל קבוצה שאמורה להיות מעלינו תפסיד נקודות. האם יש לנו סיכוי? לא! מה היעדים? ליהנות. להשתחרר מהלחץ.
אני לא יודע אם אלישע הורד משמיים לתפקיד הזה, סביר להניח שלא, בינתיים אני יכול לסכם את הקמפיין במילה אחת: אחלה! ניצחנו פעמיים, לא עשינו בושות מול איטליה (אפילו נתנו יותר מדי כבוד) לא הפסדנו בבושת או יותר גרוע, עשינו תיקו שלא מנחם אף אחד.

אז על מה כולם מתלהמים? על היכולת? היינו צריכים פעמיים מחצית אחת בשביל לסגור את המשחק ואלילת המזל נחתה עלינו במחציות השניות. הרי ברור כבר מזמן שהבעיה היא לא במאמן, ניסינו הכל, מאמן זר, מאמן סופר מעוטר, פילוסוף, מקושר, כשלנו בהכל. הגיע הזמן לבחור טוב ללא יומרות. אחד כזה שלא זוכרים לו אליפויות בהליכה בליגה, בניית פרוייקט בבאר שבע. עמחה שהתספורת שלו מיושנת אך כמעט כל יום הוא מתאמן. אחד כזה שכולם אומרים שהוא נחמד מאוד, לא נופל בלשונו וכנראה המאמן הכי חסר אינטרסים שהיה לנו. אגב גם אני ביקרתי את הכנסת אייל גולסה להרכב אך אין לזה שום קשר ליכולת המקצועית. לדעתי היו ראויים ממנו לחולצת ההרכב ובטח שיש כמה שמצויים בכושר טוב ממנו.

לסיכום רציתי לומר, אחרי שלושה משחקים בקמפיין אבוד מראש עשינו את העבודה וברצוני לפנות לאלישע אישית: אתה אחלה, העם מאחוריך, יש לך תפקיד אחד שבו אנחנו צריכים להתקדם: הקלחת התקשורתית מסביב לנבחרת חייבת להיפסק. לא קרה כלום, לא הפסדנו, אמור לשחקנים שהם עשו את העבודה, גם אם היכולת הייתה נוראית, גם אם הנגרים ואותו דוור ארור מליכטנשטיין הצליח להבקיע, אנא ממך, רכז את השחקנים, תן להם טפיחה על השכם ותאמר להם שאנחנו אוהבים אותם. ושישקיעו קצת יותר עבורנו לעזאזל! פיגועים, אויבים מבית ומחוץ, מחירי הקוטג׳ ומס על דירה שלישית, מה יש לנו חוץ מהנבחרת? שירוצו בשבילנו.

ואני חייב מילה על ״קפטן״ הנבחרת. אם הוא היה מוביל את ריאל מדריד ואת נבחרת פורטוגל להישגים היינו מוכנים לבלוע את אמירותיו כעם, בינתיים הוא סביר בקבוצה סבירה בליגה הסינית. שיעלה על מטוס ומהר. אין לו שום כבוד וקלאס, מעולם לא היה לו וכנראה שלעולם לא יהיה. איך ניתן להוכיח את טענתי? מילה אחת שחוזרת על עצמה ומוכיחה את אופיו האמיתי: ״פיו פיו״. שחקן ענק, מודה. אדם קטן.