מחלת הליגיונרים – סיכום חצי עונה
פגרת חג המולד היא זמן מצוין לסכם את החודש אחרון שעבר על הליגיונרים וגם את המחצית הראשונה של העונה והפרויקט הזה.
במבט ראשון נראה שהחודש האחרון לא הטיב עם הנציגים שלנו בניכר – דאבור לראשונה לא בטופ 3 החודש, ביטון הורחק והקבוצה שלו נראית רע, צסק"א מוסקבה מאבדת גובה ונאתכו לא חוזר לעצמו וגם ברייטון של כיאל וחמד עם הפסד ראשון ואובדן הפסגה. מרציאנו, ורד, זינו, גאדיר, שיש וגולסה לא ראו דקת משחק בחודשים נובמבר-דצמבר.
אלא שדווקא ההתעוררות של כמה שחקנים אותם לא היינו רגילים לראות בפסגת הדירוג בחצי השנה הראשונה, היא זו שנותנת את התקווה למאבק איכותי במחצית השנייה של העונה ולהצלחת הליגיונרים שלנו.
מקום שלישי – תומר חמד, ברייטון, 6 משחקים, שער ובישול, 25 נקודות, 4.17 למשחק
חמד הוא דווקא לא שם חדש בצמרת הדירוג. החלוץ הישראלי הבכיר ממשיך לעבוד קשה, אבל מגלה שהפיזיות שלו לא בהכרח מספיקה לליגה השנייה באנגליה. אחרי בצורת של כמעט חודשיים וחצי, הוא ירד לספסל, אבל דווקא כשעלה כמחליף, כבש שער ניצחון יקר ומאוחר מול צ'רלטון. מאז הוא חזר להרכב, אבל הקבוצה שלו ממשיכה בתקופה הרעה, רשמה הפסד ראשון העונה במשחק מול מידלסברו ופתאום מוצאת את עצמה במקום השלישי אחרי שאת מרבית העונה בילתה בפסגה. בגיל 28, חמד חייב לחזור לליגות הבכירות ולכן הוא חייב לכבוש יותר ולהחזיר את הקבוצה שלו לאחד משני המקומות הראשונים המבטיחים העפלה אוטומטית לפרמיירליג.
מקום שני – רועי קהת, אוסטריה וינה, 5 משחקים, שער ושני בישולים, 24 נקודות, 4.8 למשחק
הקשר הצעיר ממשיך בהתקדמות הענקית שלו אחרי פתיחת עונה מגומגמת ואפשר לומר שהוא כבר תפס לעצמו מקום בהרכב כשפתח ב-9 מ-11 המשחקים האחרונים בליגה. עם שער בכורה נפלא, בהפסד לריד, ועוד צמד בישולים, בניצחון החשוב על שטורם גראץ, אוסטריה וינה ממשיכה בעונה הטובה שלה. למרות חוסר יציבות קל, היא עדיין מדורגת שנייה בפער של שתי נקודות בלבד מרד בול זלצבורג של עומר דמארי שגם כן עוברת עונה בינונית. אחרי שאשתקד קיבלנו קרב עד הרגע האחרון על האליפות בבלגיה בין רפאלוב לגרשון, נראה שהשנה גם באוסטריה יהיה לנו דו קרב ישראלי על התואר.
מקום ראשון – שרן ייני, ויטסה, 5 משחקים, שער אחד, 26.5 נקודות, 5.3 למשחק
אני חייב להודות שקצת פקפקתי ביכולת של קפטן מכבי לשעבר להצליח בחו"ל וגם כשנכנס כמחליף בחודש שעבר הקבוצה שלו ספגה מיד לאחר מכן. אלא שאחרי קצת קשיי התאקלמות ופציעה, ייני, בזכות השקט שלו, המסירות והנעימות, תפס מקום קבוע בקישור של ויטסה ארנהיים והוא כבר גורף מחמאות. שער הבכורה מול דן האג היה רק בונוס ליכולת הטובה של שחקן שמאוד חסר למכבי ת"א של העונה. את שנת 2015 קינחה ויטסה עם 1-5 על טוונטה והיא מדורגת במקום השישי. אם ייני ימשיך כך בליגה שמקנה ניקוד יחסית גבוה, הוא יעלה מהר מאוד בדירוג.
שווים כמה מילים
ייני הוא רק דוגמה להתעוררות מאוחרת של כמה שחקנים שאנחנו כל כך מחכים להם. אחד מהם הוא ליאור רפאלוב, שמתאושש מפציעה קשה וכבר התחיל לשחק במדי קבוצתו קלאב ברוז'. ליאור עדיין לא משלים 90 דקות, אבל המאמן שלו מנסה להכניס אותו בכח לעניינים, אולי ביותר מדי כוח. כבר במשחקו השני הוא נכנס כמחליף, קיבל את סרט הקפטן וקיבל את הזכות לבעוט פנדל ברגע קריטי, אבל החמיץ.
אלמוג כהן חזר גם הוא לשחק במדי אינגלשטאט אחרי פציעה ארוכה ועושה זאת די בהצלחה. כהן, כזכור, הוא הישראלי היחיד באחת מחמשת הליגות הבכירות באירופה ובשני המשחקים האחרונים פתח בהרכב מול באיירן מינכן ולברקוזן, היה טוב, ודווקא לאחר שהוחלף קבוצתו ספגה. על שני המשחקים הללו הוא זכה ב-8 נקודות בכל משחק, מה שהביא אותו למקום הרביעי החודש. נאחל לו להתחזק במהלך הפגרה ולהיות בריא.
העשירייה המובילה במצטבר
10.סינטייהו סולליך, מאריבור (חודש קודם לא בדירוג) – חודש נהדר עם שני שערים ובישול ומקום כמעט קבוע בהרכב האלופה שמתחילה לכבוש בצרורות בליגה ולחזור לעצמה.
9. רועי קהת (חודש קודם 10), אוסטריה וינה.
8. מרואן קבהה (9), מאריבור – ממשיך ביכולת הטובה עם בישול ושער החודש, לצדו של סלליך.
7. עומר דמארי (6), רד בול זלצבורג – איבד את מקומו בהרכב.
6. קני סייף (7), גנט – דווקא התקדם מקום, אבל כבר לא באנקר בהרכב של אחת מהפתעות העונה באירופה.
5. בירם כיאל (4), ברייטון – ממשיך לשחק בלי הפסקה בברייטון, אבל הקבוצה שלו סופגת לא מעט וזה פוגע גם בבירם.
4. ביברס נאתכו (5), צסק"א מוסקבה – השורה הסטטיסטית עדיין דלה וגם הקבוצה שלו במשבר, אבל נאתכו עדיין מקבל קרדיט אצל לאוניד סלוצקי.
3. ניר ביטון (3), סלטיק – הרחקה מול מולדה ומנגד שער ובישול בליגה, ביטון עדיין שומר על מקומו בצמרת.
2. תומר חמד (2), ברייטון – שומר על המקום השני.
1. מונאס דאבור (1), גראסהופרס – רק שער אחד החודש ושני משחקים, מכיוון שהליגה בשוויץ יצאה לפגרה. עדיין הליגיונר הבכיר שלנו.
מבחן הזהבי
כשהתחלתי את הדירוג תכננתי לקחת כמה ישראלים להשוואה, אבל נראה שניחסתי את כולם – אלירן עטר, בן רייכרט, מאור בוזגלו וגיא חיימוב – כולם פצועים ו/או חלשים. אבל האחד והיחיד עדיין מעל כולם – ערן זהבי, גם החודש, היה יותר טוב מכל הליגיונרים שלנו עם 5 שערים, 42 נקודות ב-7 משחקים, שזה ממוצע 6 למשחק. גם כשלקבוצה שלו לא הולך, זהבי הוא רמה בפני עצמו. מדברים על עזיבה אפשרית של יוקאנוביץ', מי יודע, אולי עם ההדחה מהצ'מפיונס זהבי ינסה גם כן צ'אנס אחרון באירופה.
אז מה יהיה?
חלון ההעברות הקרוב ייפתח ואיתו יחולו גם שינויים בדירוג שלנו, שחקנים יחזרו הביתה עם הזנב בין הרגליים ואולי כמה בודדים יצאו לדרך חדשה בחו"ל. אולי שחקנים כמו דאבור ישתדרגו ויעברו לליגה חזקה יותר ושחקנים כמו רפאלוב, ייני וכהן שהיו פצועים, יחזרו בענק. חייו של הליגיונר הפכפכים ותלויים הרבה בסביבה ובמאמן, חודש אחד אתה למעלה ואחריו אתה למטה. חשוב לזכור גם ששחקנים שזכו לניקוד גבוה בשל השתתפות בליגת האלופות, כמו זהבי ונאתכו למשל, ישחקו רק בליגה והממוצעים שלהם צפויים לרדת.
האם הדירוג עובד?
אין ספק שהדירוג לא מושלם וקשה להתחשב בכל הפרמטרים, אבל ממבט על הדירוג בחודשים האחרונים אפשר להגיד שהוא די מייצג. מי שבולט וכובש ומצליח, נמצא למעלה. גם אם הוא בליגה פחות טובה. בקיצור, נשאר לחכות ל-2016.
לסיכום חודש אוקטובר של הליגיונרים
