שלוש עונות חלפו מאז תחילת המסע. שלוש עונות במהלכן עליתי מהליגה החמישית לליגת המשנה באנגליה – הצ'מפיונשיפ. 46 משחקים מפרידים כעת בין בוסטון יונייטד הקטנה לבין הליגה הטובה בעולם – הפרמיירליג.

רקע

בוסטון שלי פירקה את שלושת הליגות הנמוכות בעונות האחרונות, אך האם זה מספיק גם לצ'מפיונשיפ? לדעתי כן, ולא תכננתי לערוך שינויים מרחיקי לכת בקיץ. אבל אז הגיעו ההצעות הגבוהות על שני הכוכבים הגדולים, צ'רנו סמבה וטונטון זולה מוקוקו, שעברו לקבוצות פרמיירליג והשאירו אותי עם חורים גדולים בהרכב, וכמוהם גם לי פאולר ודני סמית'. פול גאסקוין הוותיק פרש והצטרף לצוות האימון. שחקן הבוסמן היחיד שהחתמתי בינואר היה הקוסם, אייל ברקוביץ' שסיים חוזה באסטון וילה.

רכש

לא פחות ממיליון פאונד שילמתי על הבלם קלינט היל מוויגאן. שיין דייוויס, קשר פולהאם, הגיע תמורת 700 אלף ואנדי וויליאמס מהראטלפול הצטרף כדי לעבות את הסגל, אבל הרכש האמיתי הגיע משחקנים חופשיים: בונאוונטורה קאלו מחוף השנהב והחלוץ האגדי בני מקארתי מדרום אפריקה חתמו לעונה אחת במטרה להוביל את בוסטון לפרמיירליג.

האם הסגל הזה מספיק חזק כדי להגיע לפרמיירליג כבר בעונה הראשונה בליגה השנייה?

מערך

לא מפרקים מסורת! גם העונה המשכתי עם ה-4-4-2 המסורתי כשאת הטון יתנו שחקני האגף, מייק דאף וסקוט האקרבי מצד אחד, ג'יימי ויקטורי וג'יימי נואלס מצד שני. באמצע הקוסם ינהל את המשחק של 'עולי הרגל' וצמד החלוצים מקארת'י ונארדיילו יחכו למסירות ממנו.

מהלך העונה

את שלוש העונות האחרונות פתחתי בהפסד ובסופו של דבר עליתי ליגה. הפעם פתחנו בניצחון חוץ על ווימבלדון. סימן רע לבאות? רק פעם אחת הצלחנו לחבר רצף של שני ניצחונות ליגה במהלך הסיבוב הראשון, אותו סיימנו במקום התשיעי אמנם, אבל שתי נקודות בלבד מהמקום השישי המוביל לפלייאוף ו-7 נקודות מהמקום השני. לא סתם אמרו על הצ'מפיונשיפ שהיא הליגה המרתקת בעולם. בני מקארת'י, שהיה אמור להוביל את הקבוצה העונה, לא פגע וסירב להאריך חוזה בינואר, מה שהוביל אותי לחפש חלוץ חדש למרות שהכסף לא ממש זרם ב'יורק סטריט גראונד'. ואז מצאתי חלוץ הולנדי שהיה ללא קבוצה כבר מחודש אוגוסט האחרון, והיה פצוע במהלך חצי העונה האחרונה. מדובר באחד מגדולי הסקוררים במנג'ר לאורך השנים ושחקן שבאופן אישי אני מאוד אוהב, קלאס יאן הונטלאר הצעיר.

החלוץ בן ה-20 פרע את השטרות (שלא שולמו עליו) כבר במשחק הראשון עם צמד ושינה לחלוטין את העונה. חודש לאחר שהצטרף, בוסטון יונייטד כבר הייתה במקום השלישי. סנדרלנד המובילה פתחה פער במקום הראשון בעוד מרבית היריבות בצמרת מעדו בחודש מרץ והותירו את המאבק על המקום השני והכרטיס האוטומטי בין שתי קבוצות – בוסטון וסטוק. השינויים במקום השני והשלישי היו תכופים ומדי שבוע קבוצה אחת יצאה עם ידה על העליונה. כבר לא עניין אותי שהודחנו מגביע הליגה והגביע האנגלי בשלבי שמינית הגמר. החודשיים האחרונים של העונה בליגה היו מותחים במיוחד. ניצחון ואנחנו עולים למקום השני למשך שבוע, תיקו או הפסד וסטוק עוקפת אותי ומשאירה אותנו ללא הכרטיס האוטומטי המיוחל.

ניצחון 1-0 בחוץ בקרב הישיר בינינו (שער של האקרבי) נתן לנו יתרון קל של שלוש נקודות והפרש שערים טוב יותר. במחזור ה-44 שמרנו על היתרון בזכות רביעייה של נארדיילו מול אולדהאם (4:3), אבל במחזור הלפני האחרון שער של ברקוביץ', ה-17 שלו העונה (!), לא הספיק מול שניים של פולהאם. למחזור ה-46 והאחרון הגענו לברנסלי עם שוויון נקודות מוחלט אבל הפרש שערים עדיף על סטוק. וכך התנהל המשחק:

בוסטון יונייטד הקטנה עושה היסטוריה ומעפילה לפרמיירליג!

שחקן העונה

למרות שהונטלאר היה הגורם ששינה את העונה לטובה עם 12 שערים ב-17 משחקים, השחקן המצטיין היה הקשר הימני סקוט האקרבי שכבש ארבעה שערים מכריעים ובישל לא פחות מ-21 פעמים. סה"כ השיג ציון ממוצע עונתי של 7.80!

מלך השערים

סמבה עזב ומקארת'י לא פגע, אבל דניאל נארדיילו הצעיר, שהגיע בעונה הראשונה, נתן את עונתו הטובה בקריירה עם 31 שערים ותואר מלך השערים של ליגת הצ'מפיונשיפ. יחורר רשתות גם בעונה הבאה בפרמיירליג?

לכל הטורים בסדרה

בנוסף, אביב הקים את קבוצת הפייסבוק ״קהילת המנג׳ר של ישראל״ שם מתאספים כל חובבי משחקי המנג'ר השונים ומפיצים ידע והרבה כיף. אנחנו ממליצים בחום להצטרף.