מבצע לילי

פיטורי מאמן במכבי תל אביב זו תמיד רעידת אדמה, אבל כשמפטרים אחד אחרי חמישה משחקים?

זה כבר משהו אחר. הקדנציה הקצרה ביותר שהייתה במכבי, מאמן שהגיע בדיוק לחמישה משחקים רשמיים ופוטר. אך לטעמי הסיבה לפיטורים לא קשורה ליכולת או לתוצאות, יש פה הרבה מעבר לכך. בדרך לשם היו סימנים ואזהרות שאילו מישהו ממכבי או ארז עצמו היו שמים לב אליהם, אולי כל זה היה נגמר קצת אחרת.

את הסימן הראשון לבאות אפשר דווקא לראות בעונה שעברה, אחרי פיטורי גודס, ארז היה המועמד המוביל להיכנס לתפקיד, אבל מה מנע את זה? ארז טען שהוא לא מגיע באמצע עונה כי הוא לא בנה את הקבוצה.

ומה קרה בפועל? ארז חתם במכבי תל אביב רק אחרי שרוב הקבוצה הייתה כבר מוכנה.

ארז אדלשטיין מכבי תל אביב
Credit to: Maccabi Tal aviv facebook page

אחרי משחקי ההכנה הלא מרשימים וההפסד הכואב, ואפילו קצת משפיל, מול הפועל ירושלים בגמר הגביע אפשר היה לראות ניצוץ של בעיה – ההגנה. מכבי תל אביב בכל המשחקים הרשמיים (גביע הליגה,הליגה והיורוליג) ספגה בממוצע 86 נקודות למשחק במשחק הגנתי שמתאים יותר לשכונה.

עם כל הרצון הטוב והיכולת של ארז, הוא פשוט איבד את הדרך. במקום לבסס קבוצה הגנתית טובה שעובדת על פי השיטות שלו, הוא נכנע להנהלה שהנחיתה לו את השחקנים ונתנה לו להבין לאט לאט שהגנה אין לו.

מיד לאחר ההפסד הראשון ביורוליג הופיע הסימן השני — ההתמודדות מול התקשורת. ארז הגיע ישר מעמדת הפרשן חזרה למאמן, והוא יודע שמי שיושב שם באולפן או במגרש הם אנשים שעד לפני כמה חודשים עבדו איתו, ולדעתי זו הסיבה שהוא הגיע לראיון אחרי ההפסד במילאנו ודיבר כפי שהיה מדבר אילו היה מחזיק בתפקידו הקודם כפרשן. המשפטים שהוא אמר הרגישו קצת כאילו מדבר ארז הפרשן ולא המאמן "אני כבר עברתי הכול" או "לא הייתי מודע שלוח הזמנים צפוף כל כך", דיבורים על פציעות של שחקנים ותירוצים שלא מתאימים למכבי תל אביב הגדולה שהושקע בה סכום מטורף.

ארז אדלשטיין מכבי תל אביב
Credit to: Maccabi Tal aviv facebook page

אפשר להבין למה השחקנים לא כל כך אהבו לשמוע את זה.

ואז הגיע הסימן השלישי — ביקורת על ארז וההדלפות כלפי חוץ. בסוף המשחק מול מילאנו, כשהקבוצה עדיין לא נחתה, התחילו לצוץ סיפורים בתקשורת הספורט לגבי מה שקורה בקבוצה: ארז לא רצה את אלכסנדר והוא מראה לו את זה באימונים, שחקנים שלא מבינים בכלל מה הם אמורים לעשות על המגרש ,הביקורת של הצוות הרפואי כלפי ארז, כל אלה ועוד הובילו להתחממות בתוך מכבי שהייתה יכולה להסתיים בדרך אחרת. ובמקום זה מה עשה ארז? רק חימם את האווירה וטען "לחיסול חשבונות", וכך הכעיס עוד יותר את המערכת באמירות שמושכות אש במקום לצנן את כולם לקראת ההמשך.

הסימן הרביעי וכמעט אחרון היה ההתנהלות של ארז מול הישראלים במשחק נגד מדריד – הוא עלה לרבע השלישי בלי שום ישראלי על הפרקט. בהמשך לא העלה בכלל את פניני ואוחיון ונתן תחושה שלולא חוקי הליגה לא היה נותן להם לשחק – מה שהשפיע עליהם חזק ולאף אחד מהישראלים לא היה ביטחון והם רק ברחו מהאחריות. בקבוצה כמו מכבי תל אביב, בעיקר במשחקי הבית, לישראלים יש חלק משמעותי וארז שוב נכשל בניהול המשבר כאשר במקום לתת להם גיבוי והערכה גם כמאמן מכבי, אבל בעיקר כמאמן נבחרת ישראל הוא תירץ את זה בסגל ארוך ורוטציה שהוא לא יכול להרשות לעצמו כשהקבוצה סופגת 86 נקודות בממוצע למשחק.
מי שתקע את המסמר האחרון בקדנציה של ארז היו הזרים. אותם זרים שהגיעו למכבי לפני ארז, שיודעים שארז לא בחר בהם ואף לא בטוח שרצה אותם בכלל הבהירו להנהלה ולנו האוהדים כמה שהם לא מרוצים ממה שקורה בקבוצה.

גאודלוק אומר בתקשורת בצורה גלויה : "לא באתי למכבי ת"א בשביל ניצחונות מורליים. אני לא מרוצה ממה שקורה פה", וסוני ווימס מעביר ביקורת חריפה נגד הקבוצה "האם ריאל קבוצה טובה מאיתנו? (צוחק). אני לא יודע, הם קבוצה טובה, אנחנו עוד לא קבוצה". מה הפלא שארז פוטר?

ארז אדלשטיין נכנס לספרי ההיסטוריה של מכבי תל אביב, המאמן עם הקדנציה הקצרה ביותר והפחות משמעותית שהייתה. אבל הכי גרוע מבחינתו? שבסופו של יום הוא צריך לחזור עכשיו להתעסק בנבחרת אחרי שהוא שרף את עצמו מול שחקני מכבי תל אביב, ולדעתי גם מול רוב הליגה.

אני חייב לסכם את הטור בנקודה קצת אחרת על התקשורת. ההחלטה לפרסם את פיטוריו של ארז ב2:30 בלילה רק מראה כמה שתקשורת הספורט שלנו חולה, ולא הייתה מוכנה לזה. כמה גופי ספורט גדולים פרסמו את ההודעה רק אחרי כמעט שעתיים ויש כמה שאפילו לא פרסמו – בזמן שהרשתות החברתיות כבר סיכמו את הקדנציה, התחילו לעלות מועמדים ופתחו הימורים על תוך כמה זמן ימנו את המאמן הבא, אם בכלל. תקשורת הספורט הרגילה נשארה מאחור ושוב מראה לנו כמה שאנחנו בישראל הקטנה רחוקים שנות אור מהעולם הגדול, ולשם ההשוואה יש את פיטורי בלאט מקליבלנד שהחלו בציוץ ומהר מאוד הפכו למשדר חדשות מיוחד בESPN – משהו שלא קיים בתקשורת שלנו.

ולא דיברנו בכלל על העיתונים שמחר יתעסקו בחדשות שהם לא באמת חדשות, ואלה שקוראים לבטל את העיתון המודפס יקבלו עוד סיבה מוצדקת.

האם הפיטורים  מוצדקים? האם זה נעשה בעיתוי הנכון?

Print Friendly, PDF & Email
 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח