ראש השנה הוא זמן טוב להיזכר במשחק הכדורגל המשמעותי הראשון שראיתי.
מה קובע את המשמעות או הדומיננטיות של זיכרון ספציפי בחיינו?
האם זה האירוע עצמו או השפעתו על עתידנו? ואולי בכלל אנחנו מודדים את הזיכרון על פי מה שקרה לנו אחר כך ומייחסים לאירוע הזה דברים שלא קרו באמת?
אוף, כל כך הרבה שאלות, והכל בגלל פוסט אחד בלבד.
אני זוכר את שני הביקורים הראשונים במגרשי הכדורגל בילדותי. הראשון, הצגה כפולה (כן, היו פעם דברים כאלה) במקדש הכדורגל של בלומפילד, ומשחק ליגה ארצית באורווה בפ"ת. דווקא המשחק באורווה הוא הדומיננטי והחשוב מביניהם.
לבלומפילד הלכתי עם אבא לראות, נדמה לי, את שמשון ובית"ר ת"א (אז כל אחת היתה לבד, אח"כ התאחדו ושוב נפרדו והיום קשה למצוא אותן), נתניה והפועל ת"א. משחק אחד הסתיים ב 2-2 והשני בתיקו אפס, ובעיקר זכור לי שהיה חם מאוד, כי מי חשב אז בכלל על קירוי היציעים.
לפ"ת נסעתי עם זוג חברים של ההורים, שאחד מהם היה כוכב עבר של הפועל ראשון לציון (להלן – הפועל רישון), בני שלום. המשחק היה המשחק האחרון בליגה הארצית בעונת 77/78 בין הפועל רישון למכבי פ"ת. אני לא זוכר מי יזם את הנסיעה, אבל בהחלט אני זוכר למה נסענו – משחק על כרטיס העלייה לליגת העל, סליחה, אז קראו לה הליגה הלאומית.
לפי העיתונים היו אז ביציעים כחמשת אלפים או ששת אלפים אוהדים (תלוי איזה עיתון קראתם – חדשות הספורט או דבר). אתם מתארים לעצמכם, כמות כזו היום, במשחק בין שתי הקבוצות הללו? לי קשה לדמיין מחזה כזה.
אני לא זוכר הרבה מהמשחק חוץ מזה שעמדתי קרוב למגרש וראיתי אותו מבעד לגדר הרשת שהקיפה את המגרש.
והכי הכי אני זוכר את השער, השער של רישון: יוסי שמריה, אחד מכוכבי הקבוצה, בועט כדור עונשין מארבעים מטר, פצצה אדירה לבין החיבורים ומכניע את שוער מכבי פ"ת. 1 – 0 להפועל רישון.
דני דבורין, שהיה אז כתב "חדשות הספורט", לפני הקריירה המפוארת ב"שירים ושערים", כינה את הבעיטה "כדור אש".
זה בערך מה שאני זוכר מהמשחק. הוא הסתיים בתוצאה 1-1, רישון עלתה ללאומית, ואנחנו חזרנו לעיר בשיירה שמחה ומצפצפת.
השחקנים זכו למקום של כבוד בהיסטוריה של הקבוצה ולמענק עליה מפואר של 15 אלף לירות.
מאז אני אוהד את הקבוצה הזו, אמנם קצת מרחוק, אמנם לא באש ובמים, כי אם בעיקר מהסמארטפון ומהטלויזיה, אבל שומר לה אמונים ולא מתפתה לבחורות צעירות, יפות ומצליחות יותר.
שומר אמונים ומחכה לעוד משחק על העלייה, כמעט ארבעים שנה אחרי המשחק ההוא.
אולי כבר העונה.
