שום מילה לא תצליח לתאר את הרעש ביציע מאחורי השער של מיניולה אחרי הגול של קוטיניו בדקה ה47. אחרי מחצית שלמה על הרגליים אנחנו סופסוף זוכים לקצת נחת. בשארית כוחותיי אני שולף את הסמארטפון כדי לתעד את האירוע. אנשים קופצים לידי באושר ובעיקר שמחה לאיד מול הכחולים שמציקים לנו מצד שמאל מההתחלה.
אני מתיישב בהפסקה ומנצל את הזמן כדי להתחיל לכתוב. היציעים של העשירים משני הצדדים ריקים לגמרי, הם כבר מזמן טוחנים קוויאר, ובאמצע יש שני להטוטני כדור. אפשר לחשוב שאנחנו באמריקה. הזוג שישב לידי הלך לשתות בירה חמש דקות לפני הגול. מסכנים.
נחזור להתחלה.
בחוץ הכל כחול ורק חבורת צעירים מליברפול צועדת למגרש בשירה אדירה.
אנחנו נכנסים בין שתי שורות סדרנים צפופות שמונעות מגע בין האוהדים וכל שני מטר מבקשים ממני להראות כרטיס.
לאצטדיונים ישנים כמו סטאמפורד ברידג' יש שתי פנים. מתחת ליציעים צפוף ולא נוח, אבל בפנים זה נהדר. תלול, צפוף ואקוסטי כמו שצריך להיות.
אני זוכה למקום מעולה בתוך היציע של ליברפול, ממש מאחורי השער וצמוד למעבר, איפה שאפשר קצת להתמתח.
החבר'ה מעודדים ושרים מההתחלה, ממש נותנים עבודה (על השירים יהיה פוסט נפרד). אחרי שתי דקות בומבה לפרצוף כשצ'לסי מבקיעה ממש מתחתינו. כל הסיוטים רצים במהירות בראש. לא יכול להיות שעד שאני מגיע למשחק נפסיד. לא יתכן. החברים מסביבי לא נשברים וממשיכים לעודד ולהקניט את השכנים בכחול.
בצעד של יאוש אני מוריד את המעיל ולא יאומן. זה עוזר. קוטיניו!!!
עכשיו אני בפאב מחכה לגמר אליפות העולם בראגבי. אוירת ספורט מדהימה בשביל להשלים את הפוסט.
במחצית השניה החבר'ה ביציע ועל המגרש ממשיכים לקרוע את התחת. האוהדים הכחולים עדיין בהלם מהגול בתוספת הזמן ולא מתחרים בנו בכלל. מזל שיש שמש ונעים אז אני מחליט להוריד את המעיל וזה עובד. פירמינו ובנטקה עושים 1-3. וואו. אפילו הסדרן לא מתאפק ומשחרר חיוך אדיר כשהחבר'ה קופצים עליו משמחה. כולם משתוללים מסביב והשירה פשוט מדהימה. את הדקות האחרונות אנחנו מעבירים ב"הולה הולה" ובשאר הרפרטואר של אנפילד. מרגש. מבחינת העידוד זה אפילו יותר טוב מאנפילד. מדהים. אי אפשר לבקש מתנת יום הולדת טובה מזה (תעצרו עם הברכות, זה עוד שבוע).
לסיכום כמה תודות:
תודה ללוקאס שהשטויות שלו עלו לנו רק בגול אחד.
תודה לשופט שלא הרחיק את לוקאס.
והכי תודה לאישתי שהכריחה אותי להכניס יד לכיס וללכת למשחק. אוהב אותך.
זהו, מתחיל גמר הגביע העולמי בראגבי.
כולי אדום מקינאה. לא משנה כמה עמוק הכיס האהבות בחיים תמיד מנצחות !!!
איזה כיף לך
אדום פה מקינאה. איזה כיף לנצח עם האהבה . ואפילו שהכיס עמוק אני בטוח שהיה שווה כל פאונד.