לאחר ניצחון ארגנטינה על קולומביה 3-0 יצאו מסי וכל שחקני נבחרת ארגנטינה נגד העיתונות בטענה לחוסר כבוד לשחקני הנבחרת והאשמה חמורה של העיתונות כלפי אסקיאל לאבצי שלכאורה עישן מריחואנה לפני המשחק עם קולומביה. חדירה לחיים הפרטיים או זכות הציבור לדעת?
מצד אחד כבני אדם כולם רשאים לעשות מה שהם רוצים בחייהם הפרטיים (במסגרת החוק כמובן) וזה לא עניינו של אף אחד, גם לא של התקשורת. מצד שני, בהיותך שחקן נבחרת מתוקשרת כל כך הזוכה לפרסום בכל העולם, ידוע בציבור ומודל להערצה אין איזושהי אחריות אישית?
אני לא אומר שלאבצי עישן חומרים אסורים, אני פשוט לא יודע אם מי שפרסם את הידיעה מסתכן בתביעת דיבה שיכולה לרסק לו את החיים.
טוב בסדר, זה עוד רחוק מאיתנו. קרה או לא קרה, בתכלס עוד שנייה ישכחו מזה וארגנטינה תעלה למונדיאל ותהיה חגיגה גדולה בארגנטינה. זה פשוט מזכיר לי משהו שקרה כאן אצלנו קרוב קרוב… פרשת נערות הליווי שנחשפה לאחר המשחק עם דנמרק בה הנבחרת שלנו הפסידה 5-0.
אז, מעריב חשף את הפרשה ורצה גם לנקוב בשמות השחקנים שעשו זאת, (לדעתי כולם כבר יודעים מי הם) אך קפטן הנבחרת דאז טל בנין התייצב על הרגליים האחוריות ואיים על התקשורת שאם יחשפו את השמות הספציפיים של השחקנים המעורבים הנבחרת תנתק כל קשר עם כלי התקשורת ויפתח חרם מצד השחקנים והנבחרת.
טל בנין קפטן למופת מילא את תפקידו כמו שצריך, אבל האם מדובר בחדירה לפרטיות או שזכות הציבור לדעת את מה שקורה בנבחרת שמייצגת את כל המדינה? ומה עם אותם שחקנים שלא עשו כלום? נמצאו אשמים כשהם כלל לא היו מעורבים בפרשה.
מסתבר שבארגנטינה היתה לעיתונות קצת יותר אומץ כדי לחשוף את מי שלכאורה עישן מריחואנה בעוד שכאן אנשים כנראה העדיפו לשמור על קשרים ולא לחשוף את הפרשה עד תום.
אז מה? זכות הציבור לדעת או שחדירה מוגזמת לפרטיות?
