המקום: מחנה אימונים טרום עונה של קבוצת הנוער של הפועל חיפה, זמן :קיץ 1999, כשעתיים לפני משחק אימון נגד שטוטגרט (מחלקת הנוער המובילה בגרמניה).

בהפועל חיפה של אותם שנים הושקעו תקציבים גדולים במחלקת הנוער, מאמני על ,חדרי כושר, ותנאים אופטימליים לגידול וטיפוח שחקנים.

זכינו במשך שנתיים רצופות בליגה לנערים וכבר קראו לנו כוכבים. הסבירו לנו כי מהקבוצה הזאת יצאו 6-7 שחקנים לקבוצת הבוגרים.

אני זוכר שהבנו שנגדנו משחקים קפטן נבחרת הנוער של סרביה, שלושה שחקנים ניגרים, שחקן נבחרת ארה"ב ועוד מפלצת ממוצא ברזילאי. מיותר לציין כי כל אלו הצטרפו למספר שחקני סגל נבחרת גרמניה.

למרות שאני ימני פתחתי כמגן שמאלי, התפקיד שבו שיחקתי בשנתיים האחרונות ובסביבות הדקה העשירית, לאחר כמה דקות של גישושים בהם גילנו שהשד לא נורא, הצלחנו לעלות ליתרון 0:1 ממהלך די מקרי. שאגנו משמחה כאילו כל אחד מאיתנו הוחתם על חוזה ארוך טווח בריאל מדריד. אני חייב להגיד שבזמן המשחק התרשמתי שאנחנו עולים עליהם במספר דרגות והם בכל זאת אלופי גרמניה. אני אפילו זוכר שבמחצית אחד החברים שלי התרברב ואמר שאם אלה אלופים גרמניה אז הוא הולך ישר לחתום בברצלונה.

בתחילת המחצית הראשונה הם הצליחו להבקיע שער שוויון במהלך כדורגל מסודר ואני חשבתי לעצמי שתיקו מול אלופת גרמניה זו עדיין תוצאה יפה.

בזמן שמאמן האלופה הגרמנית ביצע אינסוף חילופים, תוך שהוא מתרגל שיטות משחק ונותן לשחקנים לשחק במספר תפקידים, מאמן הקבוצה שלי בחר לא לעשות כמעט חילופים היות והיה חשוב לו לשמור על התוצאה המכובדת. עשר דקות לסיום ביצעתי עבירה במחצית המגרש שלנו וכמו שחקן ישראלי טיפוסי גוננתי על הכדור על מנת להרוויח זמן עד ששאר השחקנים שלנו יסתדרו, אני זוכר שהשופט הגרמני שלף לי מיד כרטיס צהוב (חוק שכלל לא נאכף בישראל ומאפשר לקבוצות תחתית להוציא קבוצות עדיפות מכליהם) ומנהל מחלקת הנוער שלי עודד אותי מהספסל שביצעתי את המהלך הנכון (תרבות ספורט כבר אמרנו) .

כמה דקות לסיום, מהלך מושלם של האלופה הגרמנית השאיר את החלוץ הברזילאי מול השוער שלנו, החלוץ שלמיטב זיכרוני היה ימני, קיבל את הכדור לרגלו השמאלית החלשה ומבלי להתבלבל הוא הקשית את הכדור עם הרגל החלשה.. החוצה… אצלנו כאשר חלוץ ילדים א' מקבל את הכדורגל לרגל החלשה הוא לרוב יעדיף להעביר את הכדורגל לרגלו החזקה על מנת להבקיע ולנצח.

שריקת הסיום, תיקו מעורר כבוד עם אלופת גרמניה, שאגות שמחה מצד הספסל הישראלי על תיקו יוקרתי.

אני זוכר שפעם בובי רובסון (שאימן את ברצלונה) הגיע לארץ והעביר אימון לדוגמא בקורס מאמנים בשפיים. הוא אמר שבאירופה עד גיל 16 עובדים 90% על טכניקה ויסודות הכדורגל, 10% על טקטיקה. לדעתי בארץ היחס הוא הפוך, כבר מגיל צעיר הדרך לא חשובה אלא המטרה.

נחזור לאותו רגע בסיום המשחק בשטוטגרט. אף גורם מקצועי לא כעס על אותו חלוץ ברזילאי. אני בטוח שבהמשך הקריירה שלו הוא הבקיע עוד הרבה שערים ברגל החלשה. אחרי הכל, היום אני מככב בליגה לוותיקים ובימי רביעי במגרש הסינטטי בחולון והוא… הוא קווין קוראני! ואני בטוח שהוא לא זוכר את אותה החמצה בסוף המשחק.

קווין קוראני בועט ברגל שמאל (החלשה). מאז שטוטגרט כיכב בשאלקה, ב-2010 נמכר לדינמו מוסקבה ב-12 מיליון יורו. בין לבין הבקיע 19 שערים במדי נבחרת גרמניה ב-52 הופעות. הוא בטח לא זוכר את המשחק נגד הפועל חיפה.

בקריירה המקצועית שלו הבקיע כמה שערים ברגל החלשה.