היורש של היורש

ב-24 ביוני 2013, כשהשליטה של מכבי תל אביב בליגה רק החלה להתבסס עם אליפות הבכורה בעידן ג'ורדי קרויף, נאלצה המערכת להתמודד לראשונה עם עזיבה של שחקן מפתח. אלירן עטר, מלך השערים של הקבוצה ושל הליגה, נמכר לריימס הצרפתית עבור 1.8 מיליון דולר, ובאופן מפתיע בלי יותר מדי התנגדות מהצד הצהוב.

התגובה של מכבי לא איחרה אז לבוא. יממה בדיוק לאחר הפרידה מעטר, ב-25 ביוני, המנהל המקצועי דאז כבר הצטלם לתמונת ה-Welcome המסורתית כשלצדו טל בן חיים מהיריבה העירונית. הכישרון של החלוץ הצעיר אמנם לא הוטל אז בספק, אבל במבט ראשון הוא גם לא ממש נראה כממשיך דרכו הטבעי של עטר. בעונה שלפני כן הרשית בן חיים בסה"כ 7 פעמים ב-36 הופעות בליגה – אפילו לא שליש מהתפוקה של עטר, והרבה סימני שאלה הופרחו לאוויר.

קרדיט: האתר הרשמי של מכבי תל אביב

למרות זאת, הצהובים ידעו לזהות את הפוטנציאל, לקחו את ההימור על בן חיים והרוויחו בגדול – על המגרש, ולאחרונה גם בחשבון הבנק. לא רק שהרכש החדש נכנס בהצלחה לנעליים הגדולות, אלא שבעיני רבים (ואני ביניהם) הוא גם הפך לשחקן התקפה מוכשר, פיזי ובאופן כללי מגוון יותר מקודמו בתפקיד. גרף ההתקדמות של בן חיים עלה בעקביות מדי עונה, ובכל הקשור לאגף שמאל מכבי המשיכה להנות מיתרון מבטיח על פני יתר קבוצות הליגה.

מאז השנים חלפו, התארים ברחו, עטר חזר לארץ וגם בן חיים כבר הספיק לעזוב את קרית שלום לטובת התחנה הבאה באירופה. רק שהפעם, במקום להביט לאתגר בעיניים ולנסות לשים את היד על טל בן חיים הבא, בחרה מכבי תל אביב להיכנס למשא ומתן מתיש ומיותר על האקס המיתולוגי, שאמור כעת לרשת את יורשו. בין אם המהלך להחזרת עטר יבשיל בסוף ובין אם לא, עצם ההתעניינות בו ממחישה היטב את ההתדרדרות בהתנהלות של מכבי תל אביב בכל הנוגע לשוק השחקנים הישראלי.

קרדיט: האתר הרשמי של מכבי תל אביב

במקום להתקוטט עם הבעלים מהכרמל ולעסוק כל היום בסכומים ועסקאות חליפין, כדאי למכבי תל אביב לשאול את עצמה כיצד הפכה בתוך 4 שנים מהמועדון ההחלטי והפעלתן שחטף את טל בן חיים מהיריבה רגע לפני השיא, למועדון שרודף אחרי עטר כששיאו הרבה מאחוריו. איך קרה שבמקום לייצר יהלום חדש, ממש כמו באזל שאותה היא חולמת לחקות, חוזרים פתאום לישן ולמוכר. והכי הרבה – איך קרה שכבר לא מובן מאליו עבורה להציב את הסגל הישראלי הטוב ביותר בליגה, בפער גדול מהיריבות.

בימים שבהם השוק המקומי דל, מרבית הזרים לא פוגעים והשחקנים שעולים מהנוער לא זוכים לקרדיט ממשי, מכבי תל אביב פשוט צריכה הייתה לשחק את המשחק עם מה שיש. גידי קניוק, חאתם עבד אלחמיד, גיא מלמד, אור אינברום, גדי קינדה, עדן שמיר ומקסים פלקושצ'נקו הם רק חלק מהשמות שניתן היה לשלוף כאופציות לחיזוק. ואם בכל זאת מתעקשים על כסף גדול וסאגה בלתי נגמרת, אז למה לא ללכת על סאגה ששווה את המאמץ? למה לא ללכת, נניח, על אחד מהליגיונרים מעבר לים, או לנסות "לגנוב" את דוד קלטינס מבית"ר ירושלים? האמת היא שמדיניות הרכש הצהובה מתנהלת לאחרונה בדיוק כמו עסקת עטר: מסורבלת, מתמהמהת, לא סגורה על עצמה, אולי אפילו קצת מפוחדת ובעיקר מתגעגעת לימים יפים יותר.

יעקב שחר מכבי חיפה

ביום שישי האחרון סיפק נשיא מכבי חיפה, יעקב שחר, אבחנה רפואית משהו, שלפיה לאלירן עטר "יש צהבת". אבל נראה שמי שחולה יותר היא דווקא הקבוצה הצהובה שיוצאת מגדרה כדי לרכוש אותו. ולמרות ההיסטוריה המשותפת שיש לשני הצדדים, בקיץ 2017 קשה מאוד להאמין שמכבי תל אביב ומספר 16 לשעבר הם התרופה ההדדית זה לזו.

Print Friendly, PDF & Email
 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח