שתי אהבות גדולות יש לי בחיים. מכבי תל אביב והמין הנשי. שתי אהבות דומות ושונות. עם הראשונה, אני בקשר אדוק ומחייב מגיל 5. לגבי נשים, הסיפור קצת שונה. נשים רבות היו לי בחיי, אך טרם מצאתי את זו שאני רוצה שתישאר לתמיד, כמו מכבי. "מה בדיוק אתה מחפש?" שואלים אותי כולם, "אתה הרי יודע שאין דבר כזה מושלם!". "אני לא מחפש מושלם", אני תמיד משיב, "רק את זו שתרגש אותי.. תרגש אותי כמו מכבי".

אני רוצה שהבחורה שלי תהיה כמו מכבי. אני רוצה שהיא תהיה יפה וסקסית כמו הכדורגל של זהבי, שתהיה חכמה כמו מיכה. אני רוצה שלבחורה שלי יהיה לב גדול ונשמה ענקית כמו אלברמן, שתהיה בינינו תקשורת טובה כמו בין טיבי לגארסיה ושנדע להיות שם אחד בשביל השנייה בדיוק כמוהם. אני רוצה שהבחורה שלי תהיה נאמנה לי כמו אובארוב, שבזמנים קשים תהיה חזקה ויציבה כמו נוסא. אני רוצה שהיא תדע להיות תומכת כמו אלי דסה.

אני רוצה שלבחורה שלי ולי יהיו המון חוויות משותפות ביחד. שנבשל אחד לשנייה כמו מיטרוביץ', שנשוטט לנו סתם כך ללא מטרה כמו בן בסט, שניסע לטייל בשווייץ כמו ריקן. אני רוצה שהבחורה שלי תהיה קצת ילדותית, ממש כמו ראיקוביץ' ושתדע לעשות לפעמים גם קצת שטויות בלי שכל, כמו בן חיים החלוץ. אני רוצה שהבחורה שלי תהיה טיפה נאיבית, כמו דור פרץ. בימים שאהיה קצת קשה איתה, אני רוצה שתדע להיות סבלנית כמו יצחקי ושתדע שלבסוף הסבלנות משתלמת, כמו שלומי אזולאי. אני רוצה שהבחורה שלי תדע להתגבר על האקס המיתולוגי ולהיות רק איתי, כמו ורמוט. אני רוצה לתת לה את כל לבי. רק שלא תפגע בי ללא סיבה, כמו בן חיים הבלם.

אני רוצה שהבחורה שלי תהיה ממש כמו מכבי, אבל במחשבה שנייה, אולי אמתין עם החיפושים עוד קצת. בכל זאת, יש משחק נגד כפר סבא בשבת.