** בגלל המודל האינטראקטיבי בגוף הטור מומלץ לקרוא את הטור דרך המחשב ולא מהסלולר ולהגדיל כל מודל למסך מלא על מנת להנות מהחוויה המלאה, מבטיחים שתודו לנו **

גילם של שחקני כדורגל מקצוענים היווה מאז ומעולם פקטור משמעותי בביצועיהם על המגרש ומחוצה לו – שחקנים צעירים הם בעלי כושר גופני טוב יותר, לרוב מהירים יותר, מחלימים מהר יותר מפציעות, וחלקם גם בעלי "חוצפה" חיובית, תעוזה ונטייה לנטילת סיכונים. שחקנים מבוגרים יותר הם בעלי ניסיון רב יותר, ראיית משחק והבנה טקטית, יכולת מנהיגות, כמו גם נטייה למשחק מחושב יותר. בעת בניית סגל השחקנים, גילם של השחקנים בתפקידים השונים מהווה קריטריון חשוב בבחירת שחקנים, במחיר הרכישה שמוכנות הקבוצות לשלם עבורם ובמשכורת שיקבל כל שחקן. היתרונות השונים שיש לכל קבוצת גיל הם משמעותיים ולכן החשיבות ביצירת תמהיל מגוון של שחקנים בגילאים שונים, אשר ייתן מענה לאתגרים השונים העומדים בפני קבוצות הכדורגל.

מסלול חייהם המקצועיים של שחקני הכדורגל שונים זה מזה – הן בהיבט של מספר הקבוצות בהן יישחקו בקריירה, טיב הקבוצות בהן ישחקו, תפקידם במגרש, פציעות, משברים והצלחות שיחוו. אולם, כאשר בוחנים מספר רב של שחקנים, ניתן לאתר מגמות ומאפיינים דומים בין השחקנים השונים. במחקר אשר פורסם לפני מספר חודשים, נותחו נתוני שחקנים אשר שיחקו בעונות 2010-2015 באחת מארבע הליגות הבכירות באירופה (ספרדית, אנגלית, גרמנית ואיטלקית). מהמחקר עלה כי שחקני כדורגל מגיעים לשיאם בגילאי 25-27, כאשר שחקני התקפה מגיעים לשיאם סביב גיל 25 ושחקני הגנה סביב גיל 27. בנוגע לשחקני קישור, לא נמצא גיל מובהק אך הטווח הכללי היה, כאמור, גילאי 25-27. מחקרים נוספים על גילאים של שחקנים ושיתופם במשחקים ניתן למצוא גם במכון המחקר השוויצרי CIES FOOTBALL OBSERVATORY, כפי שהציג יוחאי שטנצלר בטורו האחרון.

חדש: מודל אינטראקטיבי

הפעם, בניגוד לטורים הקודמים שלי, יצרתי מודל תחקור אינטראקטיבי אשר מאפשר לכם – הקוראים – לחקור בעצמכם את הנתונים ולזהות את המגמות. לשם כך שלפתי את נתוני שחקני ליגת העל הישראלית בעונה הנוכחית (2016-2017) עד המחזור ה-30 (כולל) מאתר Scoresway.com. למסד הנתונים הוספתי גם נתונים של שחקנים אשר פתחו את העונה, אך עזבו את ליגת העל בחלון ההעברות של ינואר. עבור כל שחקן נאספו נתוני שם, גיל, תפקיד (התקפה/קישור/הגנה/שוער), הקבוצה/ות בה/ן שיחק (יותר מקבוצה אחת במידה ועבר בינואר לקבוצה אחרת בליגת העל), מספר הדקות ששיחק, מספר המשחקים אשר פתח בהם ומספר המשחקים אשר שיחק בהם.

במודל הראשון באפשרותכם לראות את פרישת השחקנים על פני הגילאים השונים אל מול מספר הדקות ששיחק כל שחקן במהלך העונה. באפשרותכם לסנן על קבוצה מסוימת (או מספר קבוצות), לבחור בתפקיד מסוים במגרש, ואפילו להרחיב או לצמצם את טווח הדקות. על הגרף מחושבים גם הגיל החציוני של השחקנים, ומספר הדקות החציוני, בהתאם לחיתוך שאתם מבצעים. חישוב הגיל החציוני מתבצע באמצעות תהליך בו כל השחקנים ממוינים מהצעיר ביותר למבוגר ביותר. לאחר המיון אנו "בוחרים" את השחקן שבדיוק חצי מהשחקנים צעירים ממנו וחצי מהשחקנים מבוגרים ממנו, ובודקים את גילו – זהו החציון. אנו משתמשים בחציון משום שאם היינו בוחרים בחישוב הממוצע של גילאי השחקנים, אז שחקנים צעירים מאוד או מבוגרים מאוד עלולים להשפיע על הערך שנקבל, בעוד שחציון הוא מדד יציב יותר בפני חריגים. כנ"ל לגבי המדד של סך דקות המשחק לכל שחקן.

ממצאים לדוגמא:

• ארבעה שחקנים בלבד שיחקו את מלוא הדקות העונה (עד מחזור 30), כולם שוערים!
• הגיל החציוני של כל שחקני ליגת העל הוא 25. כאשר מחלקים לפי תפקידים, ניתן לראות שהגיל החציוני של שחקני ההגנה בליגת העל הוא 26, הגיל החציוני של שחקני ההתקפה הוא 24, הגיל החציוני של שחקני הקישור הוא 25, ובקרב שוערים הגיל החציוני הוא 23.5.
• אולם, כאשר בוחרים רק שחקנים ששיחקו העונה לפחות 90 דקות, כלומר, שחקנים פעילים בלבד, מתקבלים נתונים שונים: גילם החציוני של שחקני ליגת העל קופץ מ-25 ל-27, כאשר בחלוקה לתפקידים ניתן לראות שגילם החציוני של שחקני ההגנה הפעילים עולה במעט ל-27, גילם החציוני של שחקני ההתקפה עולה ל-26, גילם החציוני של שחקני הקישור עולה ל-26, ואילו גילם החציוני של השוערים קופץ מ-23.5 ל-28, וזאת משום שהסרנו מהחישוב שוערים אשר לא שיחקו כמעט בכלל העונה.
• בקרב השחקנים אשר שיחקו מעל 90 דקות העונה, השוערים הם בעלי מספר הדקות (החציוני) הגבוה ביותר: 2,400 דקות לעונה, כמעט 27 משחקים מתוך 30 מחזורים! בקרב שחקני התקפה מספר הדקות החציוני הוא הנמוך ביותר ועומד על 862 דקות לשחקן.
• בסינון על שחקנים ששיחקו פחות מ-90 דקות במהלך העונה, הגיל החציוני הוא 20 וכמעט כולם צעירים.
• מהם הממצאים שלכם? מה גיליתם אתם? ספרו לנו!

(לחצו על כפתור ההגדלה לחוויה שלמה של המודל)

במודל השני שיצרתי באפשרותכם לראות בגרף הימני את התפלגות הגילאים של שחקנים בחיתוך לפי קבוצות ו/או תפקיד. ניתן גם לבחור בשחקנים ספציפיים לפי שמותיהם. בגרף ה"בועות" השמאלי ניתן לראות את הקבוצות השונות בליגת העל, כאשר גודלה של כל בועה נקבע לפי מספר השחקנים השונים שהיו בסגל שלה העונה, וצבעה של כל בועה נקבע ע"פ הגיל החציוני בקבוצה (בועה כהה יותר – קבוצה מבוגרת יותר).

ממצאים לדוגמא:

• הפועל באר שבע היא הקבוצה בעלת הגיל החציוני הגבוה ביותר (28). גם מכבי תל אביב, בית"ר ירושלים והפועל חיפה בעלות גיל חציוני גבוה (27).
• עירוני קרית שמונה (22.5), אשדוד ובני סכנין (23) הן הקבוצות בעלות הגיל החציוני הנמוך ביותר.
• הפועל תל אביב היא הקבוצה בעלת מספר השחקנים הגדול ביותר שהיו (או מהווים עדיין) חלק מהסגל שלה: 43 שחקנים. גם הפועל אשקלון מציגה מספר דומה (40 שחקנים).
• הפועל באר שבע ומכבי תל אביב הן הקבוצות בעלות הממוצע הגבוה ביותר למשחקים פר שחקן (14.4 ו-14 בהתאמה).
• רק בגילאים מסוימים ישנם יותר מ-30 שחקנים בליגת העל: גילאי 26-29, וגילאי 20-21, כאשר ישנם 47 שחקנים שונים בליגת העל בסביבות גיל 20.
• הגיל השכיח (הנפוץ) בקרב שוערי ליגת העל הוא 20 (שמונה שחקנים). כך גם בקרב שחקני התקפה וקישור. בקרב שחקני הגנה הגילאים השכיחים הם 19, 26 ו-29 (אחד עשר שחקנים בכל גיל).
• מהם הממצאים שלכם? מה גיליתם אתם? ספרו לנו!

(לחצו על כפתור ההגדלה לחוויה שלמה של המודל)